יזהר אשדות - עניין של הרגל

רק שלא ירפו ידיכם, אמנים אמיצים ומבורכים שכמותכם. אנא אל תתנו למבול השיטנה לכבות את אש האהבה והחמלה הבוערת בתוככם. אין לנו על מי להישען אלא על עצמינו, ובעזרת השם נצליח להשיב השפיות לכל חלקי עמנו המשוסעים, הגזענים, המתקרבנים, מלאי הפחד.

אני מאושרת לראות את התגובות פה!!!תגובות של אנשים שמודעים למצב, תגובות של אנשים שלא עוצמים עיניים, תגובות של אנשים שרוצים להוקיע את הקומץ העוכר מהמדינה הזאת. שלנו. כי היא שלנו ותישאר... ואתה יזהר יכול להמשיך לכתוב שירים. עם לפטופ ואספרסו. בבית קפה בדיזינגוף. או בבן יהודה.אני כבר לא יודעת אם אלו הדעות האמיתיות של תושבי מדינת תל אביב או שזה סתם חלק מהפוזה... שיבושם לך.לוחמת לשעבר. שהייתה מחייכת לערבים במחסום והם עדיין היו מחביאים בקרבם סכינים, המפזרי אהבת חינם המקסימים האלה

צר לי על אמן שהתחרפן.הוא לא הראשון שזה קרה לו.אנו הקוראים,המחוברים לרשת,המאזינים יש לנו כח נגדכח העט שברשותו מיצאו את הדרך להחרים את יצירתו

איך שאני רואה את זה הביקורת של אלונה קמחי היא לא על החיילים אלא על מי ששולח אותם אלי קרב שלפעמים הוא מיותר. האם אתם חושבים שכל החיילים הגיבורים שנהרגו בקרב על הגנת המולדת רצו למות? האם אתם חושבים שמיטב הנוער שמתגייס עכשיו רוצה למות. אבל ילדים ימשיכו למות בגלל נפתלי בנטים שלא רואים בצה"ל צבא ההגנה לישראל אלא צבא המלחמה לישראל. בלי קצת מלחמה, הפחדה והגנה על התנחלויות הזויות ולא צודקות מה יעשו הבנטים והסטרוקים. לא חייבים למות בעד ארצינו צריך לקדש את החיים ואיפה שלא חייבים להיות חיילים שלא יהיו. כך נצא גם צודקים, גם מוגנים וגם אולי בחיים.

התכוונת לאמר, ללמד להיות בן אדם זאת שאלה של הרגל....מינקותינו למדנו מהו סבלו של עם, עמנו ועל כן מטיפים אנחנו לסבלנות וסובלנות, לכל מ שחושב ומרגיש אחת צר לי עליו

לך גור מחוץ גבולות החיילים שנהרגו למענינו!!!

עד עכשיו הערכתי אותך ואהבתי לשמוע אותך. לא עוד! איך אתה יכול לבטא מילים כל כך לא הוגנות הזורקות בוץ בפני אלו השומרים עליך ועל כולנו? מהיום שמה עליך איקס ומקווה שלא יירבו כמןך וכמו אלונה קמחי

יזהר אשדות היקר לך תחיה מעברו השני של המחסום כנראה לשם אתה שייך. אתה בושה למדינת ישראל

"מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכאזר לרמחנים".אנשים כמוך לא מוסיפים למדינה הטהורה שלנו אלא רק מטמאים אותה.חבל, יש לכך אחלה כישרון מבוזבז. זה הלא הדרך להתפרסם!

אף פעם לא היית זמר יא זבלללל

יזהר, אין לי משהו להגיד לך חוץ מ-אדם מגעיל. כפוי טובה, אגואיסט, שמאלני קיצוני יפה נפש, איך אתה לא מרגיש בושה, סליחה-חרפה וכלימה, ככה לתקוע סכין בגב של החייל שניסה להגן עליך?

אולי תכתוב שיר על ילדי שדרות שישנים בפחד ועל אוכלוסיה אזרחית שסופגת טילים, תתבייש לך!! חיילי צהל עושים עבודה לתפארת מדינת ישראל, אני להופעות שלך לא הולכת!!

בכיתי שקראתי את השיר. ביקורת מהולה בהבנה תקווה ונחמה. בושה למי שמבקר יצירה אישית. בושה למי שקיצוני. אולי אני לא מסכימה אבל יש משהו נוגע הרגשה של התפכחות שלפעמים טוב לצאת מהבועה כדי להבין כמה היא חשובה לנו. מאחדת ומחבקת ומעודדת להמשיך אך בו בזמן אנו רואים גם את הצד השני. נשיקות לך יזהר שהראית לנו מציאות באור אחר תודה

על הפנים =\

פשוט תת רמה- תתבייש לך.בזמן שאנשים טובים התגייסו להגנת המולדת(כן כן הגנה), התחבאת לך באולפן ממוזג עם כוס אספרסו על הבוקר. מה אתה יודע על לחימה? מה אתה יודע על צבא? מה אתה יודע על האויב שמסתתר מאחורי מגנים אנושיים?בושה למדינת ישראל שחי בתוכה "אמן" כמוך. גם באומנות יש טיפת אמת.להופעות שלך ולשירים שלך לעולם לא אאזין יותר.

אלונה מטורללת זה מובן. אבל אתה יזהר, למה דחוף לך להשניא את עצמך על קהל אוהבך.

חבל על הנזק התדמיתי שגרמת למדינה, אפילו שזה בחסות במוקרטיה

שיר יפה וחזק. מעורר רצון לשוב ולבדוק איך לנהוג יותר כיהודים. הצלחתם להשפיע-כנגד כל הסיכויים.