שירים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה
יהודה פוליקר, שלמה ארצי, חוה אלברשטיין, שולי נתן, שמעון ישראל, אחינועם ניני, צילה דגן, אתי קארי ועמי מנדלמן, אוהד קוסקי ושני קדר בשירים שאיתם אנו מציינים את זכר השואה
אסף נבו 19/04/2012

בערב יום רביעי ה-19 באפריל תתייחד מדינת ישראל עם קורבנות השואה וטקסי זיכרון יערכו בכל הארץ. בשיתוף עם אתר שירונט הכנו לכם רשימה של אותם שירים עצובים ונפלאים שהפכו לסמל של האובדן ,הכאב ווהזיכרון של יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

"החול יזכור" - חוה אלברשטיין
לא רק שהמילים של נתן יונתן מצמררות, גם הלחן שכתב להן נחום היימן מתכתב עמן בצורה מושלמת: "הנעורים שבאו פתע אל סופם". כשאנו דומעים למשמע השיר הזה בטקסי הזיכרון, זו ההוכחה שלא רק החול זוכר, אלא גם אנחנו.

 

 

"הליכה לקיסריה" - שולי נתן
שירה של חנה סנש בלחן של דוד זהבי, מתאר את הכמיהה לחיים, את התפילה לדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, שלא יגמרו לעולם. חנה סנש, מגיבורות ישראל, הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מצנחני היישוב שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית, צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג על ידי הנאצים.

 

 

"אפר ואבק" - יהודה פוליקר
שירי האלבום "אפר ואבק " של יהודה פוליקר בשיתוף עם יעקב גלעד מזוהים עם יום הזיכרון לשואה. באלבום שירים הנוגעים בחייהם כבני הדור השני לשואה, שגדלו בצל הטראומה שחוו הוריהם. את השיר "אפר ואבק" כתב גלעד לאימו הלינה בירנבאום ניצולת השואה, שהחליטה כי ברצונה לחזור. גלעד, שחשש כי הכאב הרגשי שתחווה יהיה כבד משאת, כתב לה: "ואם את נוסעת, לאן את נוסעת? הנצח הוא רק אפר ואבק. לאן את נוסעת, לאן את נוסעת? שנים וכלום עוד לא נמחק". באלבום שיצא ב-1988 מופיעים שירים מרגשים נוספים כמו "התחנה הקטנה טרבלינקה", "כשתגדל", "חלון לים התיכון", "שיר אחרי הגשם" ועוד.

 

 

"החיים יפים" - אחינועם ניני
שיר הנושא סרטו השנוי במחלוקת אך המעוטר בפרסים של רוברטו בניני המציג בצורה קומית-טרגית את שואת יהודי איטליה. אחינועם ניני כתבה מילים ברוח הסרט ללחן של ניקולה פיובאני.

 

 

"בגרמניה לפני המלחמה" - שלמה ארצי
גם בשירו של שלמה ארצי מתוארת התמודדות של  בני הדור השני לשואה עם הטראומה הכואבת, הסודות והשלדים בארון.

 

 

שיר הפרטיזנים – שמעון ישראלי
שיר שנכתב במקור ביידיש על ידי הירש גליק, אסיר יהודי צעיר בגטו וילנה, לזכרם של לוחמי מרד גטו ורשה וחבריו שנרצחו. ב-4 בינואר 1943. אל השיר נוספה מנגינה שהלחינו דמיטרי ודניאל פוקראס, אחים יהודים ממוצא רוסי עוד ב-1937. ביום השנה לייסוד ארגון הפרטיזנים המאוחד החליטה מפקדת הפרטיזנים לאמץ את השיר כהמנון הארגון, השיר התפשט בין קבוצות הפרטיזנים השונות והפך לסמל ההתנגדות של הפרטיזנים היהודים לרדיפת הנאצים. השיר ידוע גם בשמות "מיר זייַנען דאָ" ('אנחנו כאן') ו"פּאַרטיזאַנער ליד". השיר תורגם לשפות רבות, ביניהן עברית, על ידי אברהם שלונסקי, והוקלט על ישי הזמר שמעון ישראלי.

 

 

פונאר – חוה אלברשטיין, צילה דגן, דורית ראובני
את השיר כתב ביידיש שמערקע קצ'רגינסקי, הלחין אלכסנדר תמיר ותרגם  אברהם שלונסקי. הוא מתאר את גיא ההריגה בפונאר. הדובר בשיר הקינה היא אם המבקשת מבנה להחריש ומנסה להסביר לו על המצב הקשה, עם תקווה שיום אחד הרוע ייגמר.

 

 

מוכר הסיגריות "פפירוסן" – אתי קארי ועמי מנדלמן
השיר תורגם מיידיש והוקלט לפני יותר מעשור. הוא מספר ילד יהודי קטן שמוכר סיגריות בגטו כדי לשרוד ומתחנן שיקנו ממנו. השיר הוקדש לזכרם של מיליון וחצי ילדים יהודים שנרצחו בשואה.

 

 

"מי באש" - שני קדר
הזמרת שני קדר תרגמה לעברית את שיר המפורסם של לאונרד כהן "Who By Fire", שנכתב על פי תפילת יום כיפור.

 

 

"חלום" – אוהד קוסקי
את השיר "חלום" כתב אברמק קופלוביץ שנרצח בגיל 14 במחנה ההשמדה אושוויץ. השיר נכתב במחברת השירים שלו כשהיה בגטו לודז'. אברמק ואימו נרצחו באושוויץ ואביו שניצל מהמחנה חזר לבית בלודג', שם מצא את מחברת השירים של בנו, מאוחר יותר עלה לישראל והתחתן מחדש. אחרי מותו, בנו החורג, אליעזר (לולק) גרינפלד מצא את מחברת השירים של אברמק והעבירה למשוררת עירית עמיאל שתרגמה את השירים לעברית. את הלחן יצר אוהד קוסקי שגם שר.