גל אלבומי המקורות ששוטף אותנו בשנתיים האחרונות מתחלק לשני זרמים: יוצרים המלחינים טקסטים מהמקורות כדוגמת אהוד בנאי, מיכה שטרית, אתי אנקרי וכו', ולעומת זאת אמנים המצטטים מהמקורות, אך החומרים שלהם מתייחסים בעיקר לתהליכים האישיים שהם עוברים בחסות ההתקרבות לדת או החזרה בתשובה כמו עמיר בניון, אביתר בנאי ושולי רנד. קובי אוז, כמו תמיד בקריירה שלו, נמצא איפשהו בין שני המקומות הללו. ב"אלוהיי", הסינגל הראשון מתוך אלבומו החדש "מזמורי נבוכים", היה טקסט אישי בו הוא תיאר את יחסו לאלוהים ולחיים בכלל. בסינגל השני שיוצא מתוך האלבום, "שַׁוְעַת עֲנִיִּים", אוז מצטט מתוך ספר תהילים, ואיכשהו גם כאן מצליח לשמור על הצביון האישי בזכות הנושא בו הוא בחר להתמקד: פערים חברתיים ואחריות חברתית, חומרים שהוא הרבה להתעסק בהם במסגרת להקת האם "טיפקס".

"במפגשי עם הכתובים," מספר אוז, "מתגלה לי מדי פעם העוצמה החברתית הטמונה בהם, למשל בכל שבת אומרים בבית הכנסת את הפסוקים הללו. המלל מרגש אותי עמוקות. הוא מרגש אותי כי הוא לא מציב מול העני את העשיר כפי שנוהגין לעשות בדת הפופוליזם. "מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ" מציב מול העני את בעל הכוח, את ה"חָזָק". אח"כ מול האביון הוא מלהק את "גּוֹזְלוֹ", את הגונב ממנו. מי שגוזל מהרש את כבשתו יכול להיות עשיר חמדן, עני נואש, בירוקרטיה עיוורת, תאגיד חזירי או מבחר נטולי בושה אחרים. אל הפסוק מתהילים מוסיפים בסידור התפילה שני משפטים: הראשון "שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע" שמיעה בלבד, ולעומתו "צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִיעַ" מחלץ את הישועה מתוך ההקשבה. כמו אומר  "אל תשמע על המצב בחצי אוזן ותנסה לפטור עצמך באמצעות מעשה אוטומטי כמו העברת כסף כלשהו מכאן לכאן, הקשב לצעקת הדל ורק אז כשתבין לליבו, כשבאמת הקשבת, רק אז תוכל באמת להושיע."

מועדי מופעים קרובים: "קובי אוז- מזמורי נבוכים"