איה איה:
כבר היו אנשים מוזרים יותר מאיה זהבי פייגלין שעברו את סבב ההדחות הראשונים. בטח בעונה כזו של "כוכב נולד" שאנחנו מקבלים 12 שכפולים שונים של "אני רוצה להיות אייל גולן", שהמקוריות והרעננות של פייגלין היו צריכים לעבור את כל השלבים הראשונים. העיבוד שלה ל"כל אחד רוצה" היה נכון, מקורי, ומקצועי. גם הביצוע היה ברמה גבוהה. אז למה זה לא קרה? לא ברור. קשה להיתלות על משבצת ה"מוזרה". רק לפני שנתיים מרינה מקסימליאן בלומין, אחת הכוכבות הכי אנטי-כוכב נולד הגיעה עד לגמר בהליכה. וזה לא שיש מה להשוות בכישרון בין השתיים, אבל משהו כאן התפקשש. אולי בהפקה, אולי הקהל בבית, שגילו הידרדר באופן ישיר לגיל המשתתפים בתוכנית, וחיפש את מי שישיר בטקס בית הספר הבא. איה פייגלין לא יכולה לעשות את זה. יום הזיכרון, נראה רע במכנס קצר מידי.

בשבחי השבתון:
וזה מוביל אותנו לנקודה השנייה. אולי בתחומיה הצרים של מדינת ישראל אין מקום לתחרות כוכב  נולד כל שנה. זה לא רק עניין של מחזוריות שלפעמים מצליחים להרכיב נבחרת טובה יותר או טובה פחות, זה עניין של גיל המתמודדים שיורד פלאים ואיתו, באופן בלתי נמנע גם הרמה. זה לא אומר שאין כשרונות בני 18, אבל הם נדירים. אמן צריך זמן להתפתח, לגדול וגם לייצר עניין. אם כוכב נולד תכריז על תחרות פעם בשנתיים, ותמתח את העונה לאורך כמה חודשים, היא תעשה לעצמה שירות טוב. גם הקהל יישאר, גם איכות המתמודדים תעלה, ויותר מהכל, יש סיכוי לא רע שאם לצופים יהיה מספיק רעב לתוכנית, וגם זמן  להתרגל ולגדול עם המתחרה, אולי כוכב נולד ימלא את יעודו ויתחיל להוליד כוכבים,. משהו שהוא הפסיק לעשות לפני ארבע עונות בערך, אם לא מחשיבים את מרינה ששירתה את התוכנית הרבה יותר מאשר התוכנית שירתה אותה.

השופט הנעדר:
טוב, שופטים. בוא נסגור את הפינה הזו מהר: צדי צרפתי יעיל, דנה היא תוספת מבורכת, מרגול עושה את העבודה אבל עדיף שתתרכז בבחינת הצד המוזיקלי ופחות בניסיון להמציא טייטלים שכל קשר ביניהם לבין המציאות מופרך בהחלט, גל אוחובסקי צריך לחז\ור למלא את התפקיד שבשבילו הביאו אותו: להיות הציג התרבות ה"גבוהה", רק שיותר מידי שנים בכוכב נולד גרמו לו להתרכך וללמוד ללהתלהב בקללות רבה מידי ממבצעים בינוניים שלא נעים להגיד להם את אזה כי אמא, אבא והדודה מעפולה נמצאות בקהל. וצביקה פיק? הוא לא שם כבר שתי עונות. ואם הוא כן, צריך לבוא בטענות להפקה. הוא לא אשם. אין בן אדם בעולם שהיה מסרב לקבל כסף תמורת אפס מעשה.

ציון לשבח:
מיי פיינגולד. על רקע מסיבת הכיתה הבלתי אפשרית שרצה על הבמה והייתה מלאה בחיזורים מגושמים לעומת הציווי האלוהי לשמור נגיעה, היה נחמד לראות פתאום אישה, אישה ממש, עם אופי שהיא הרוויחה בעולם האמיתי, איפה שהתאורה מזייפת, הצופים לא באים, ובסוף היום צריך לשים כסף לשכר דירה אז אסור להתייאש. הביצוע שלה, הביטחון העצמי, והכריזמה האדומה, עשו את שלהם. הכוכבת האמיתית הראשונה של העונה.

סינדרלה:
כשאין לך מספיק זמרים כדי להחזיק עונה, הגיע הזמן של ההפקה להיכנס לתמונה. בינתיים כל הסיפורים של המתחרים מאחורי הקלעים נראים יותר כמו פרומו לטלנובלה מאשר ריאליטי: בעיית הראייה של מורן מזוז, מזל פיקדו שמנסה לצאת מהפריפריה ומפעל העופות על סף פשיטת רגל שבו היא עובדת, הבית קשה היום של דניאל ברזילי, וחיבוטי הנפש וההתבגרות של אלחי רפואה. חומרים טובים, סיפורים ראויים. הדבר היחיד שצריך לשים לב זה שרמת ההתעסקות בהם תגבר ככל שרמת הביצועים ירדו. ההפקה צריכה לזכור לשים את הרגל על הבלם בעת הצורך.