גולד דיגר
אלבום הבכורה של אלי גולדינג, הכוכבת העולה של המוזיקה הבריטית, מבטיח הרבה. ומקיים. נוי אלוש עם ההסברים
נוי אלוש/ מערכת שירונט 28/03/2010
 
דרוג המערכת
Lights (2010)
null
דרוג הגולשים

כשהיא מגובה בתואר ההבטחה הגדולה של הבי.בי.סי ל2010- ובחירת המבקרים בטקס ה"בריטס" האחרון, שחררה בחודש שעבר אלי גולדינג (Ellie Goulding) הבריטית את אלבום הבכורה המעולה שלה Lights, והבהירה לכולם שהפעם, בניגוד ללא מעט פעמים אחרות בעבר, אפשר בהחלט למצוא סימני זהב מתחת להררי ההייפ של התקשורת הבריטית.

מי שמאזין קצת לגלגל"צ בשבועות האחרונים בטח כבר מפזם את הלהיט המדבק שלה Starry Eyed שמתנגן שם לא מעט ומשקף למעשה את אווירת האלבום המלא, שמאוכלס כולו בשירים מלודיים מתוקים מרירים מבוססי גיטרה שעטופים בהפקה אלקטרונית דאנסית אופנתית אך עדינה, שלא אמורה להפריע להם בדרכם אל פסגת מצעד הסינגלים הבריטי. הלהיט הראשון שלה שיצא עוד בשנה שעברה Under The Sheets, הוא דוגמא טובה למיקס המאוזן והמנצח שהצליחו לרקוח לה מפיקי האלבום ותפס את אוזניהם של עורכי הרדיו והמבקרים כבר בשמיעה הראשונה: מצד אחד ביט חצי היפ הופי וצפצופים אלקטרוניים עדינים ומצד שני פזמון כובש ועמוס סטרינגס כינורות. שירים בולטים נוספים באלבום שעובדים על פי הנוסחה הזו הם השיר הפותח והאנרגטי Guns & Horses, הבלדה החולמנית Writer ו-The Biggest Mistake מעדות הפופ האייטיזי הכל כך אופנתי כרגע.

מי שאחראים לעבודת הסאונד המוצלחת באלבום הם שניים מאמני הדאנס האלטרנטיבי הנחשבים של התקופה (פרנקמיוזיק וסטארסמית'), שנתנו לגולדינג תו תקן מיידי והכניסו אותה לחבורה המכובדת אך המצומצמת של הצלחות פופ נשיות בריטיות מהתקופה האחרונה כמו "ליטל בוטס", "לה רו" ו"פלורנס אנד דה משין", לצד שועלות ותיקות יותר כמו לילי אלן. כולן ללא יוצא מן הכלל זוכות ליחס חם גם בעולם האינדי אלטרנטיבי אבל גם בזה המיינסטרימי.

בניגוד לכמה מהזמרות המוזכרות למעלה סיפור ההצלחה של אלי גולדינג בת ה-23 שמגיעה מויילס, לא נחשב ליוצא דופן בתעשייה אחרי שהתגלתה במהלך הופעה בקולג' האומניות בו למדה על ידי נציג סוכנות ניהול אמנים שעמל מאותו רגע להשיג לה חוזה תקליטים נחשק בחברת תקליטים גדולה, משימה שצלחה די מהר עם החתמתה ב"פולידור" בסוף השנה שעברה. ההחתמתה בחברת תקליטים גדולה הוא כמובן לא עניין של מה בכך ומלמד על הציפיות הגדולות שתולה כרגע תעשיית המוזיקה הבריטית בגולדינג המוכשרת. השילוב בין הקול המיוחד שלה שנע בטבעיות בטווח שבין זמרות הטריפ הופ של הניינטיז, הגרוב הסולי של דאפי, והרכות של דיידו, כשרון הכתיבה כזמרת ויוצרת (גם לזמרות אחרות) וכן, גם הבלונד הבוהק והמראה מצודד יותר ממבטיחים שיהיה קשה מאוד להתעלם ממנה בשנים הקרובות.