יהודה פוליקר - בנזין  
הסולן, הגיטריסט והמנהיג של להקת בנזין עשה קילומטראז' לא מבוטל ככוכב רוק מקומי בתחילת הקריירה, אבל האמת היא שפוליקר יצר במקביל פרויקטים נוספים עוד בתקופה שבנזין הייתה פעילה, ולאחר פירוקה ב-1984 המעבר שלו לקריירת סולו היה טבעי למדי. מבחינה מוזיקלית, פוליקר שינה מאוד את הכיוון לעומת הרוק הבנזינאי ובחר להוציא אלבום בכורה כסולן המבוסס על שירים יווניים שתורגמו לעברית ונקרא "עיניים שלי" (1985).

פוליקר בחר לעסוק בטראומת השואה ובהתמודדות בני הדור השני והשלישי עם הצלקות של הוריהם והקליט את "אפר ואבק" (1988) וכלל את "כשתגדל" ו"התחנה טרבלינקה" המצמררים. למרות הנושאים הטעונים, האלבום הצליח מאוד הן מסחרית והם אמנותית, ונחשב לאחד האלבומים הטובים ביותר שנוצרו אי פעם בישראל.

אלבומו המצליח ביותר של פוליקר נכון להיום הוא "פחות אבל כואב" (1990) שבו לראשונה כתב שיר בעצמו ("הצל ואני"). בימים אלה יצא לאור אלבומו "אהבה על תנאי", בו לראשונה כתב את רוב השירים בעצמו, כולל הסינגל המרגש "אל תלכי עכשיו" שנכתב על אימו שאף משתתפת בשירה.

בשורה התחתונה: התפתחות עצמאית פר אקסלנס, הרוק הישראלי הפסיד להקה גדולה אבל הרוויח יוצר מרתק הן בסיפור חייו ואישיותו והן בחומרים שהוא עוסק בהם.

יהלי סובול - מוניקה סקס
בן לאצולה מקומת (המחזאי יהושע סובול), יהלי היה הזמר, היוצר העיקרי והגיטריסט של "מוניקה סקס", שפעלה בין 1993-1996 ושחררה אלבום בכורה מוצלח במיוחד בשם "פצעים ונשיקות" שכלל את "מכה אפורה" ו"על הרצפה". אחרי אפיזודה כושלת בחו"ל שהובילה לפירוק הלהקה חזר סובול ארצה להקליט אלבום סולו בשם "סוס" (1998), שלא ממש הותיר את חותמו במוזיקה העברית. מוניקה התאחדה לעוד שני אלבומים, "יחסים פתוחים" ו"חיות מחמד", אבל הם לא זכו לתהודה שעורר הדיסק הראשון. סובול הפך במקביל גם לסופר מוערך וב-2008 הוציא אלבום משותף עם רע מוכיח.

בשורה תחתונה: העצמאות אולי טובה לספרות, פחות למוזיקה

מוקי - שב"ק ס
מוקי והחברים מיבנה פרצו לעולם המוזיקה הישראלי כשהיו בני 17 בזכות אלבום בכורה שנשמכ כמו תשובה לשאלה "איך היה נשמע אלבום של ביסטי בויס אם היה מוקלט בשוק הכרמל?". השב"ק המשיכו לעוד שני אלבומים, אחד מהם "בעטיפה של ממתק" היה הצלחה ענקית. אחרי פירוק הלהקה מוקי יצאה לקריירת סולו יחד עם חברו מהלהקה פילוני והוציא שני אלבומים מצליחים בדמות "שמע ישראל" ו- "עוקף מלמעלה" ובמקביל פיתח קריירה גם במשחק, ובאופן כללי נחשב לאחד האמנים האהובים והמוערכים בארץ, ודווקא החזרה לשב"ק לטובת אלבום רביעי ב-2009 נגמר במפח נפש יחסי כשהאלבום נכשל מסחרית.

בשורה תחתונה: מתי כבר מגיע אלבום חדש? 

שלום חנוך - אריק אינשטיין, תמוז
אחד מגדולי האמנים במוזיקה הישראלית "התגלה" על ידי אריק איינשטיין, שעבורו כתב והלחין רבים משירי האלבום "מזל גדי" (1968). את תחילת הדרך כזמר מבצע עשה חנוך בלהקת "השלושרים" עם חנן יובל ובני אמדורסקי, בה היה המלחין העיקרי. שיתוף פעולה נוסף שלו עם איינשטיין, באלבום "שבלול" (1970), פרץ את גבולות המוזיקה הישראלית והכניס השפעות של פסיכדליה ובלוז אמריקאי לאלבום, שבמידה רבה נחשב לרוקנ'רול האמיתי הראשון בעברית. הפרוייקט הבא של חנוך, להקת "תמוז" היה קצר ימים אך האלבום הבודד שהוציא ההרכב, "סוף עונת התפוזים" (1976), נחשב לאבן דרך נוספת במוזיקה הישראלית. אחרי פירוק הלהקה, חנוך יצא לדרך עצמאית כסולן והוכיח שהוא אמן מגוון וחדשני ב"חתונה לבנה" (1981) שהציג אותו לראשונה כזמר מחוספס יותר, ו"הביא לארץ את הסאונד של ספרינגסטין" תחת שרביטו של המפיק המוזיקלי לואי להב, שחזר מעבודה בחו"ל עם הבוס. האלבום לא הצליח בזמן אמת, אך עם השנים קיבל מעמד של אלבום מופת במוזיקה הישראלית.

חנוך הוצאי יצירת מופת נוספת ב"מחכים למשיח" (1985) שהיה אלבום חברתי, אפל, ביקורתי ומגובש עם צליל נוקב ואמירה חברתית צינית-לעגנית כלפי השלטון ויחסו לאזרח הקטן. 1991 ראתה חנוך מפוייס יותר, והשיר "ככה וככה" שהוקלט כבדיחה עזר ל"בגלגול הזה" להפוך את האלבום להצלחה מסחרית. בשנת 1999 חזר לשתף פעולה עם איינשטיין, הפעם כששני הכוכבים מבוגרים ומבוססי מעמד יותר, והאלבום "מוסקט" היה יצירתם המשותפת הראשונה מזה 17 שנה.

בשורה התחתונה: כנראה הרוקר הבכיר ביותר כאן, כבר כמה עשורים. הוא לא עוזב אותנו בחוץ

מיכה שטרית וארקדי דוכין - החברים של נטאשה 
שני זמרים-יוצרים שהקימו את החברים של נטשה, אחת הלהקות המצליחות והחשובות שפעלו כאן בשנות ה-90. היא אמנם הוציאה 3 אלבומים בלבד, אבל כולם היו משובחים ומבריקים – מאלבום הבכורה שנשא את שם הלהקה, דרך "שינויים בהרגלי הצריחה" וכלה ב"רדיו בלה בלה", אלבום הקונספט הראשון בעברית שהורכב מדיסק כפול שתיאר עולם שמתרחש בתחנת רדיו ומורכב מדמויות הזויות וכלל לא מעט אמירות על החיים בישראל.

לאחר פירוק הלהקה הוציא שטרית את "מסמרים ונוצות" (1998), אלבום בכורה ראוי ומצליח, אך מאז די נעלם מהתודעה ושחרר רק שני אלבומים נוספים בעשור האחרון. לאחרונה גם הוא נסחף בטרנד הפייטנות ששוטף את המוזיקה העברית. דוכין, למרות קשיי השפה (עלה לארץ בגיל 15 מבלארוס), פיתח ושכלל כישרון לכתיבת שירים בעברית והפך למלחין מבוקש. אלבום הסולו שנשא את שמו הצליח אמנותית ומסחרית (1995), אבל אלבום הקונספט הכפול "כוכב האהבה" (1998) היה לא מובן, נכשל קשות וכמעט מוטט את חברת ההפקה. בהמשך מצא את עצמו דוכין כמוצר שנמכר ברשת ארומה ולאחרונה הוציא אלבום בהשראת שיעורי הקבלה בהם הוא מתחזק.

בשורה תחתונה: לא משהו. אם כבר לבד שיהיה בתנועה

חמי רודנר- איפה הילד 
רודנר, יחס עם אסף שריג, היה אחד האחראים הבולטים למהפכת הרוק הישראלי בתחילת שנות התשעים עם שורה של אלבומי מופת שכללו את "זמן סוכר", "שדים" ו"מסעותיי עם עצמי" שיצאו בין 1993-1995. רודנר נחשב לאחד הסמלים והדוברים הבולטים של הדור ההוא, אבל איפה הילד לא שרדו הרבה זמן. ב-1996 ימא אלבומם הרביעי שלא זכה להצלחה מסחרית וב-1998 הם נפרדו מהמעריצים באופן רשמי. מאז הלהקה הספיקה להתאחד פעמיים, ב-2001 לזמן קצר, ופעם נוספת ב-2008 ומאז הם מופיעים יחד וגם הקליטו שירים חדשים, אך עוד לא מדברים על אלבום שלם, וחבל, כי עד כה בארבעת אלבומי הסולו שלו רודנר לא הצליח להגיע לשיאים אותם ידע במסגרת הלהקה ומלבד כמה להיטים בסדר גודל בינוני כמו "מלנכוליה אהובתי" ו"מכונת הלהיטים הגדולה" קריירת הסולו שלו לא השאירה חותם של ממש.

בשורה התחתונה: שים על עצמך מעיל עור ומגפיים ותחזור לאולפן. הניינטיז חזרו. עכשיו חסר רק הפסקול

קובי אוז - טיפקס
הרבה לפני השתלטות המוזיקה הים תיכונית על הפליייסט הישראלי, קובי אוז וטיפקס שלו הכניסו את המוזיקה הים תיכונית לתוך המיינסטרים הישראלי בזכות שילוב סגנונות מוזיקליים רב גוני וטקסטים חברתיים-ציניים מדוייקים. אוז עצמו הפך לפני הכמעט בלעדיות של הלהקה, וגם כתב שני רומנים והיה בעל טור קבוע בעיתון. ב- 2006 הוציאה טיפקס אלבום רשמי אחרון, ושנה לאחר ניסיון די מוזר באירוויזיון 2007, הכריזו על פירוק. קריירת הסולו של אוז החלה ב-2003, כשטיפקס עוד הייתה בשיא פעילותה אז הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו "דמעות וים" שלא מאוד הצליח. השנה חזר עם "מזמורי נבוכים", אלבום סולו שני בו הוא מתאר את מסע ההתקרבות שלו למקורות.

בשורה התחתונה:  עוד מוקדם להגיד, אבל נראה כי לא שמענו עדיין את השיר האחרון של טיפקס. וטוב שכך.

רמי פורטיס וברי סחרוף - מינימל קומפקט, פורטיסחרוף 
שניים מהבולטים, המוערכים, המצליחים והמשפיעים במוזיקה הישראלית לדורותיה החלו את דרכם ב"מינימל קומפקט", להקה שעירבבה ישראלים ואירופים וניסתה לכבוש את היבשת הישנה עם שירים באנגלית. למרות שהלהקה הצליחה באופן סביר, מתחים פנימיים הובילו להתפרקותה ופורטיסחרוף חזרו לחופשה בארץ, במסגרתה הקליטו את "סיפורים מהקופסא" – שזכה להצלחה שהפתיעה אפילו אותם וסימן את השניים כצמד חשוב ומוביל ברוק הישראלי, חיבור שבהמשך הניב גם את "1900?" והזיז את פורטיס מעמדת אמן השוליים הפרוע למרכז כיוצר מוערך. מאז הוא השתתף בשורה של פרויקטים ושיתף פעולה עם אמנים כמו שלומי ברכה, כנסיית השכל, משינה ועוד ונגע בסגנונות שונים ומשונים – כולל אלבום משולש שיצא לפני כשנה וכלל גם אופרת רוק מוזרה בשם "חימושניגיגי".

סחרוף הוציא, בעזרת פורטיס ואחרים, את אלבום הבכורה המוצלח "הכל או כלום" ב-1991. אלבומו השני "סימנים של חולשה" כבר חולל מהפכה במוזיקה העברית והקדים את זמנו עם אלמנטים של אלקטרוניקה ואיכות הפקה יוצאת דופן. לאורך השנים סחרוף מקפיד לשתף פעולה עם אמנים רבים ומנגן קשת שלמה של סגנונות, ואלבומו האחרון (עם רע מוכיח) "אדומי השפתות" שמורכב מעיבודים לשירת אבן גבירול נחשב להישג של ממש במוזיקה הישראלית.

בשורה תחתונה: המלך והנסיך של הרוק הישראלי העכשווי. מצויינים בנפרד, אדירים ביחד