1. לירן דנינו לא היה צריך להגיע עד אילת. זו האמת, גם אם כמה מסמסות בנות 12 יושבות שבורות לב כרגע. דנינו הוא מתחרה קבוע בכוכב לאורך השנים: אהוב הבנות, עם הצ'ארם הנכון, אבל זמר שלא נתן לאורך העונה אפילו ביצוע אחד בלתי נשכח באמת. עם זאת, צריך להעריך את הילד. התשובה שלו בסוף התוכנית הייתה משהו שכל משתתף בכוכב נולד צריך לשנן: אני אוציא תקליט פיצוץ, אמר דנינו, אבל עוד כמה שנים אחרי שאני אלמד כמה דברים. וזה בדיוק מה שחסר לדנינו, כמה שנים, ללמוד, להתלכלך, לגדול, ואז הוא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו. בינתיים, זה עדיין בוסרי מידי

2. בניגוד לדנינו, מיי היא לגמרי הדבר האמיתי והשלם. מדובר בפרפורמרית משופשפת, כריזמטית, מעניינת, שככל שהעונה התקדמה רק הלכה והשתפרה והשאירה את כולם מאחור. לעיתים, זה נראה קצת לא כוחות. מיי הייתה בכמה דרגות מעל שאר המשתתפים, ברמת הכישרון והבגרות, וגם אם יקרה נס והיא לא תיבחר בתור המנצחת של העונה, ברור לכולם שהגמר באילת הוא קודם כלסיבוב הנצחון של מיי

3. למרות זאת, צריך לתת כבוד גם לאנשים שיקחו חלק בסיבוב הניצחון של מיי. ההגעה של דלומי וולאדי לגמר היא אולי ההפתעה הכי מרעישה בתולדות כוכב נולד. השניים האלה ישבו מתחילת העונה על תקן ה"באים בתור" בכל הדחה, וגם לא זכו להרבה נחת מהשופטים. עדיין, איכשהו הם הצליחו להחזיק מעמד וליצור לעצמם מקום משלהם: רוני על תקן ה"מאמי" החדשה של מדורת השבט וולאדי, ובכן, מישהו מוכן להגיד לנו איך ולאדי הגיע עד הגמר?

4. הגמר הוא גם סימן שצריך להתחיל לסכם את העונה הזו, שהתחילה רע עם נבחרת שהיו בה יותר מידי בעיות אוביקטיביות, המשיכה טוב מאוד דווקא בזכות הפערים והורסטיליות בדמויות, והתרסקה לקראת סופה כשמתחרים בולטים עפו בזה אחר זה. ברור שאין כאן חוקים וזה שמתמודדים עפים הביתה זה חלק מהמשחק, אבל לצופה האובייקטיבי שלא עסוק בסמסים השלב שבו חובי סטאר עף הביתה בפעם השנייה, היה תחילת הסוף של העונה

5. ואם כבר סוף, קבלו סיכום עונה מקוצר: המתמודדים היו צעירים מידי, השופטים היו החוליה החלשה, בחירת השירים הייתה כרגיל, משעממת להפליא, הספיישלים היו רעיון חביב שנטחן עד דק, מיי ופאולה ישארו איתנו עוד הרבה שנים, את רוב האחרים כבר הספקנו לשכוח, ובכלל מה שהיה הוא גם מה שיהיה, או במילים אחרות, מתי מתחילים עוד פעם? 

כוכב נולד- סיכום השבועות הקודמים