חיים חפֶר(פַיינֶר) (29 באוקטובר 1925 - 18 בספטמבר 2012) היה משורר, פזמונאי ופובליציסט ישראלי. חתן פרס ישראל לזמר עברי ופרס סוקולוב לעיתונות.
חפר שירת בפלמ"ח ובין היתר השתתף בהברחתם ארצה של מעפילים בהעפלה יבשתית מסוריה ולבנון דרך גבול הצפון. הוא החל לכתוב שירים, חלקם שהולחנו על ידי דוד זהבי ואחרים וחלקם במנגינות זרות, ולימד את חבריו בפלמ"ח לשיר אותם, וכך הם התפרסמו. שירו הראשון, "בין גבולות", תיאר את חוליית הברחת המעפילים שבה השתתף. עוד שירים שכתב על ההעפלה ועל אנשי הפלי"ם היו "שושנה שושנה", המתאר ליווי של ספינת מעפילים (כנראה האונייה "שבתאי לוז'ינסקי"), "רותי" ("לי כל גל נושא מזכרת") ו"זמר לספינה" (שקיעה נוגה). כל השירים הללו נכתבו ברמזים, שכן הפעילות הייתה מנוגדת למדיניות ממשלת המנדט ששלטה בארץ. שירים נוספים שכתב באותה תקופה היו "הפינג'אן" על פי מנגינה ארמנית, המתאר את ספלון הקפה שסבב בין היושבים ליד המדורה ("סובב לו סובב הפינג'אן"), ו"יצאנו אט", המתאר יציאה לפעולה בפלמ"ח.
במלחמת העצמאות היה חפר מייסדה ומפקדה של להקת "הצ'יזבטרון", להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, וכתב את רוב פזמוניה. חלק מפזמונים אלה הפכו להיות מסמלי התקופה: "הפרוטה והירח", "הקרב האחרון", "היי הג'יפ" ואחרים. שורות אחדות מפזמוניו אלה הפכו אף הן לסמלי התקופה.
חפר כתב לטובי המלחינים והזמרים. סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר הלחינו רבים מפזמוניו. בין הזמרים שהרבו לבצע את שיריו נמנים אריק לביא ("שיר הקטר", "הסלע האדום", "הדודה מחדרה"), יהורם גאון ("הנני כאן", "רוזה", "השר משה מונטיפיורי", "לא נפסיק לשיר", "בית אבי", "אני עושה לי מנגינות"), שושנה דמארי ("בת שבע", "הקרב האחרון"), יפה ירקוני ("רבותי ההיסטוריה חוזרת", "הפִינְגָ'אן", "שושנה שושנה") ועוד רבים.
כמו כן כתב פזמונים למחזות הזמר "קזבלן" ("כולנו יהודים", "מה קרה"), "תל אביב הקטנה" ("בחולות", "טיטינה ואפרים", "שני בנאים"), "איי לייק מייק" ("לחיי העם הזה") ו"סאלח שבתי" ("אח יא-רב").
חלק מפזמוניו של חפר נאסרו בזמנם לשידור ברדיו, בהם: "הגנרל המקסיקני" הלועג למפקד בכיר בצבא שאינו לוחם; "הסלע האדום" – שחפר דאג בעצמו שיאסרו אותו לשידור כשראה שהוא עלול להשפיע על הצעירים לצאת לפטרה שמעבר לגבול; ו"יחזקאל", שנאסר על מנת לא לפגוע ברגשות הציבור הדתי.
חפר עסק גם בתרגום מחזות לתיאטרון, בהם "טרטיף" של מולייר, פזמונים ל"רביזור" של גוגול ומחזות הזמר "הלו דולי", "אירמה לה דוס" ו"אוויטה". הוא כתב גם תסריטים לסרטי קולנוע, טלוויזיה ווידאו. בין היתר כתב עם מנחם גולן את התסריט לסרט "קזבלן" ויצר את סרטי התעודה "אוהלי פלמ"ח" (ביוגרפיות על לוחמים ועל יחידות בארגון) ו"שיבולים וחרב" (יחד עם חיים יבין), המתאר באור ביקורתי כיצד רואים נכדיהם של לוחמי הפלמ"ח את אותה התקופה.
בשנת 1969 זכה חפר בפרס סוקולוב לעיתונאות[3]. ביום העצמאות תשמ"ג (1983) הוענק לו פרס ישראל לזמר העברי. בשנת 1981 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים למשורר. בשנת 2007 ניתן לו תואר יקיר העיר תל אביב. בשנת 2009 הוענק לו תואר "יקיר אקו"ם". ב-2011 זכה באות הוקרה על מפעל חיים מאוניברסיטת בר-אילן. |