מרסדס סוסה, הנחשבת לגדולה שבזמרות אמריקה הלטינית, נולדה ב-9 ליולי 1935 בכפר סן מיגל שבצפון ארגנטינה. במהלך הקריירה המפוארת שלה הקליטה מרסדס סוסה יותר מ-70 אלבומים וכונתה "קולה של דרום אמריקה". היא שרה בעיקר שירי מחאה שעסקו בדרך כלל בעוולות העניים והמדוכאים ויצאו לא אחת נגד משטר החונטה הצבאית ששלט בארגנטינה. הפופולאריות של מרסדס סוסה הרקיעה שחקים לא רק בזכות המסר הייחודי של שיריה, אלא גם בגלל קולה העמוק ומראה החיצוני שתרמו לדימוי ה"אמא האוניברסלית", ששרה את מה שאחרים לא יכולים לומר.
הפריצה של מרסדס סוסה אירעה בגיל 15 כאשר זכתה בתחרות שירים ברדיו והוחתמה על חוזה הופעות. בתחילת שנות ה-60 היו סוסה ובעלה, מנואל אוסקר מאטוס, לצד אמנים אחרים באותה תקופה כמו ויולטה פארא וויקטור חרדייה, בין מייסדי תנועת Nuevo Cancionero - זמר חדש. התנועה דגלה ביצירת מוזיקה עממית דרום אמריקאית במטרה לבלום את השפעותיו של הפופ המערבי על הזמר הארגנטינאי. מעבר לפן העממי, חרתה התנועה על דגלה את האמונה כי המוזיקה צריכה לבטא את קולם של "חסרי הקול" - אותם מיעוטים נרדפים ובני מעמדות נמוכים הסובלים מרדיפה של המשטר בארצותיהם.
ב-1967 יצאה סוסה למסע הופעות ברחבי ארה"ב ואירופה שם זכתה להצלחה גדולה מאוד, ובמהלך העשור הבא הקדישה את זמנה להקלטות וביצוע בימתי של שירי פולקלור רבים מרחבי דרום אמריקה. באותה תקופה הקליטה מרסדס סוסה את שיריה הידועים ביותר ובהם, "תודה לחיים" (Gracias a la vida), "אלפונסינה והים" (Alfonsina y el mar), "אני רק מבקש מאלוהים" ו-"אם יידום הזמר" שנחשב לשיר המחאה המוכר ביותר שלה.
עם מותו של הנשיא חואן פרון ועליית החונטה הצבאית לשלטון, החלה הפופולאריות שלה לאיים על הממשל שלא בחל באמצעים להתנכל לה, ואף עצר אותה במהלך אחת מהופעותיה. בסוף שנות ה-70 יצאה מרסדס סוסה לגלות באירופה לאחר שקיבלה איומים על חייה. במהלך שנות גלותה הפכה סוסה לסמל בינלאומי למאבק ברודנות באשר היא והאהדה אליה הלכה והתגברה. כעבור שלוש שנים שבה לארגנטינה והתקבלה כמובן באהבה על ידי הקהל המקומי, אך שנות הגלות הותירו בה את חותמם ומצבה הבריאותי החל להידרדר.
במהלך הקריירה שלה הופיעה מרסדס סוסה בישראל פעמיים, הקליטה דואטים עם דיוויד ברוזה וחווה אלברשטיין והופיעה לצד אביב גפן במופע לזכרו של יצחק רבין. בתחילת העשור זכתה סוסה בפרסי ה"גראמי", על אלבומיה "מיסה קראולה", "אקוסיטקו" ו"קורסון ליברה". עד יומה האחרון המשיכה מרסדס סוסה ליצור ולבצע שירי עם ארגנטינאיים כשהיא מעבירה את בשורת החירות בשיריה לכל מאזין. באוקטובר 2009 אושפזה סוסה בבית חולים בבואנוס איירס בשל מחלת כבד וב-4 באוקוטובר, בגיל 74, מתה ממחלתה. |