ביוגרפיה של עמיר בניון

עמיר בניון הוא דוגמא לאמן שבנה את עצמו במו ידיו בעזרת הרבה כישרון והתמדה. בתחילת הקריירה שלו, בניון חסך כסף מעבודות שיפוצים, בכדי להקליט סקיצות ראשונות לשיריו שהופקו כל ידי חברו, נדב ביטון.הסקיצות הראשונות הועברו בין מספר אנשים וחברות תקליטים עד שנחתו בידיו של מיכה שטרית שזיהה מיד את הפוטנציאל והחל לעבוד עם בניון על האלבום. "רק את", שיצא ב-1999 הפך להצלחה עצומה בקרב הקהל והמבקרים שטענו שבניון הצליח לחזור למקורות של המוזיקה המזרחית ולעדכן אותה לימינו. האלבום, שכלל שירים כמו "כשאת עצובה", "מורה לחיים" ו-"יש לי חלום" מכר 40,000 עותקים והפך את בניון לכוכב.

בסוף שנת 1999 בניון הוציא כבר את אלבומו השני, "אותו מקום אותה הרוח". גם הפעם מיכה שטרית היה בעמדת המפיק, והוא גייס אמנים כמו ברי סחרוף וז'אן פול זימבריס לעבודה על האלבום. האלבום לא זכה להצלחה כמו קודמו, וזכורים ממנו בעיקר הדואט עם מיכה שטרית "שמחות קטנות", ו"את שתבקש".

אחרי כישלון האלבום השני, בניון ושטרית נפרדו לדרכם, ובניון החל לעבוד על אלבומו "שלכת", שבניגוד לאלבומים הראשונים התאפיין בצליל יותר אלקטרוני. האלבום שיצא בשנת 2001, כלל להיטים רבים כמו "געגועים לדמיון", "את אינך" (גרסה בעברית לשיר של ג'ף לין), וכמובן שיר הנושא. ב-2004 בניון הוציא את אלבומו הרביעי "ניצחת איתי הכל", עליו עבד יחד עם אסף אטדגי, ושותפיו הותיקים שמוליק דניאל ונדב ביטון. האלבום היה הצלחה גדולה, והשיר "ניצחת איתי הכל", זכה בפרס אקו"ם לשיר השנה. בטקס הענקת הפרס על סך 15 אלף שקלים, בניון עלה לבמה והודיע כי הוא תורם את הפרס לנזקקים ומחה על מצבה של תעשיית המוזיקה בארץ. כמה שבועות לאחר מכן בניו גם הודיע כי הוא עוזב את חברת התקליטים "הליקון" ופורש מהופעות כי התככים והשקרים בעולם המוזיקה הישראלי הובילו אותו למצב נפשי ירוד, והוא זקוק לפסק זמן. באותה שנה הפרוייקט היחיד שעליו עבד היה אלבומו של גידי גוב "בקצה ההר", שבו בניון כתב כמעט מחצית השירים, כולל את הלהיט "מי תרצי".

ב-2006 בניון חזר עם אלבום חדש "הכל עד לכאן", שיצא בהפקת הלייבל הפרטי שהוא הקים "נבל עשור". באלבום יש התייחסויות רבות לתקופה הקשה שבניון עבר, והוא נחשב לאחד משיאי יצירתו. האלבום כלל להיטים כמו "נשמתי", "שגרה", "עיניה" ושיר הנושא, והגיע למעמד של זהב שבועיים לאחר יציאתו. בנובמבר של אותה שנה בניון גם חזר להופעות. ב- 2007 הוא הוציא אלבום נוסף, שישי במספר, בשם "אלוף בשחור (הרהורים)". האלבום היה נסיוני יותר במהותו, וכלל יצירה מוזיקלית אחת בת כ-40 דקות.

עוד באותה שנה, בניון הגיש תביעה נגד חברות התקליטים "הליקון", "הד ארצי" ו"התו השמיני", נגד הפדרציה הישראלית לתקליטים ונגד אקו"ם. טענת התביעה הייתה כי הוא מעולם לא קיבל את מלוא התמלוגים המגיעים לו על יצירותיו, וכי הכסף הועבר לחברות התקליטים בצורה לא חוקית.ב-24 בספטמבר 2008 הוציא בניון את אלבומו השביעי במספר "עומד בשער".