אנה אפנה

אשרייך. אני חושב שזו נקודה חשובה מאוד לקחת מהשיר הזה.

המילים בין אמת לאמת חזקות מאד ומלמדות שפעמים רבות ההתמודדות אינה בין מותר לאסור, בין שחור ללבן אלא גם בין שני דברים שלכאורה שניהם אמת, וקשה לנו להבדיל ביניהם, למדוד מה טוב יותר, ולדעת לבחור נכון.

המשפט שתפס אותי זה "בין הנסתר לנגלה בין העולם הזה לעולם הבא" התמודדות אין סופית בין בין תשוקות שיש לנו לדברים מסוים בחיים חומריות , נהנתנות. לעומת חיים לפי חוקים לפי דרך ה' וכי עלינו בסופו של דבר לדעת כי על הכול ניתן את הדעת.

לפעמים הפער בין הלכה למעשה הוא כה גדול שנוצרת אפילו סתירה ביניהם. במקרים אלה קיימת דילמה מאוד חזקה לאן לפנות. נטייתי האישית היא לפנות בדרך ההלכה וקיים בי כעס כלפי עצמי במקרים בהם המעשה משפיע.

השורה: " לאן אלך, אנא אפנה, כשעיניך מביטות בי"- שורה שמבטאת את הקושי האנושי. האדם מחפש את עצמו, לא יודע לאן לברוח או לאן לפנות. הוא חש שנמצא במעקב תמידי

לכל אורך השיר מוצג קונפליקט בין הרוחני לגישמי. אהבתי את שתי השורות הראשונות המציגות זאת

"המילים אני רודף אחר חוקיך, מחדמאידך תשוקתי אותי רודפת"המילים הללו הזכירו לי מאוד חזק את שירו של ריה"ל "לך אלי תשוקתי" שם מבטא רבי יהודה את רצונו , חשקו , מאוויו וכמיהתו להדבק ברב"שע - בטוהר ובקדושה, אך מאידך חטאו ורשעתו מול עיניו ואחרי וידוי כואב הוא מבקש מה' "השיבני ואשובה ותרצה את תשובתי" אין פה סתם שיבה אלא שיבה שה' רוצה בה. כלומר במילים אלו בא לידי ביטוי הפער שבין הגוף והנשמה ולמרות הפער והנפילות אנו חייבים ומסוגלים להדבק בטוב ולא להכנע לחולשות.

השורה בין אמת לאמת בין הלכה למעשה- הקושי המורכבות והמתח בין ההלכה לעולם המעשה בעידן בו אנו חיים

"רודף אחר חוקיך" "השיביני" אני רואה בהם סגירת מעגל. אני מחפש את הדרך ואתה ה' תתמוך בי.

המילה:"השיבני", מבחינתי מסמלת את הרצון הבריא של האדם להיות טוב, לעשות טוב מתוך מודעות מלאה ללבטים ולקשיים-בכל זאת לזכור את היעד: השיבני.

המילים שמשכו את תשומת ליבי "לאן אלך, אנה אפנה, כשעיניך מביטות בי "תחושה של ביקורת כל הזמן מסתכלים עליי ואני לא מסוגל לעשות כרצוני.

המשפט שתפס אותי זה "בין הנסתר לנגלה בין העולם הזה לעולם הבא" התמודדות אין סופית בין בין תשוקות שיש לנו לדברים מסוים בחיים חומריות , נהנתנות. לעומת חיים לפי חוקים לפי דרך ה' וכי עלינו בסופו של דבר לדעת כי על הכול ניתן את הדעת.

המילה "השיבני" תפסה אותי חזק. זוהי המילה האחרונה בשיר. מילה שלטעמי מסמלת כניעה ובקשה לעזרה. אנא בורא עולם השיבני , עזור לי לחזור למוטב, ולבחור תמיד בדרך הנכונה בלי לעבור עוד רגעים שבהם"תשוקתי אותי שורפת" ואז, "בוש ונכנע אבוא בשעריך".

המילה "השיבני" תפסה אותי חזק. זוהי המילה האחרונה בשיר. מילה שלטעמי מסמלת כניעה ובקשה לעזרה. אנא בורא עולם השיבני , עזור לי לחזור למוטב, ולבחור תמיד בדרך הנכונה בלי לעבור עוד רגעים שבהם"תשוקתי אותי שורפת" ואז, "בוש ונכנע אבוא בשעריך".

כל עוד הפניה לאלוהים היא כלפי חוץ, החיפוש יהיה עקר ואינסופי.הפניה אל אלוהים פנימה, לתוך עצמנו, ובכל אחד מאיתנו יש אלוהים, רק היא מביאה תשובות.כל הענין הוא באמונה, לא במצוות ולא בתפילות.

המשפט שאותי תפס "בין הנסתר לנגלה, בין העולם הבא לעולם הזה."אני חושבת שבני נוער רבים קרועים בין עולם נגלה, מוכר, שסובב אותם, בו הכל גלוי וחשוף, מושך ומפתה, לבין ידיעה ערפילית, שנקראת אמונה, שיש אלוקים, עם ציפיות, דרישות וחוקים.. אפילו שברור להם זו אמת, קשה להם המוחשי והגלוי לעומת הנסתר והמופשט..

"אני רודף אחר חוקיך מחד מאידך תשוקתי אחר רודפת".המאבק הפנימי בין לעבוד את ה' ולפיל לתאוות שלנו...

המשפט שתפס אותי בשיר :לאן אלך? אנה אפנה?משפט זה בא להראות כמה הנוער היום נמצא במצב בלבול ,חוסר שקט פנימי חוסר ידע והכוונה...מצד אחד מעוניינים להתמודד מול היצרים שיש בחוץ ...ומצד שני אינם יודעים כיצד? במיוחד שראינו שאינם מוצאים למי לפנות ואוזן קשבת לרגשותיהם ולתחושתיהם

לאן אלך, אנה אפנה, כשעיניך מביטות בי תחושת רדיפה קשה.האם ניתן לקיים כך חיים נורמליים?