|
|
 |
בלדה על האיכר
רונית אופיר
מילים: נתן יונתן
לחן: שם טוב לוי
היו לו כתפיים לאיש,
שנשאו מרחקים אין-מספר.
אך מוזר,
מעולם לא ידע להגיש
את חייו מתנה לקיסר.
שלו וגאה. עד עולם יזכרוהו,
את דבר האיכר הפשוט:
"אהבתי תוגת-התלמים והרוח,
עם צמד סוסי אל האופק לשוט.
אמר, הכרוז, לקיסר הקרח,
לזה הנובל בחדרי-ארמונו ‟
אצלנו מולדת היא פרח פורח
ולחם נותן לאדם שברונו".
האיכר לא מסר את נפשו לקיסר,
לא לקח לו מוסר,
וראשו אז הוסר.
אך מוזר, הקשיבה הילד:
מחרשתו עתיקת-הימים והפלד,
שידעה עיצבונם של תלמים אפרים.
מחרשתו ראתה עטרתם הנופלת
של הרבה גולגולות-קיסרים!
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
תודה, המערכת תבדוק את הקליפ ותוסיף אותו למאגר
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים
ולאקו"ם
|
|
|
![]() |
|
|
| |
|
|
דווח על טעות
שולח תגובה
Facebook
