המוטיב המרכזי בשיר הוא אמונה טפלה שהיתה בגלות (והיא גם עד היום)שנופל כוכב אתה מביע משאלה.והיא מתמלאת.בית ראשון.שמשתרר שקט בטבע יש גם דממה בראש.ושיש דממה.יש שקט פנימי המשורר מתחבר עם אישיותו.והיא מספרת לו סודות.והוא מציף מחשבותקודם כול שום דבר לא יכול לעצור את הזמן בדיוק כמו הנחל שממשיך לזרום מאחורי הריחיםבית שניהחושך שכובש את היום לאט לאט מדבר גם על זמן שעובר וגם על התחזקות השקט.וכמובן שבלילה רואים כוכבים נופלים.בית שלישימתאר רגש חזק שפוקד את המשורר רגש אופטימי.בית רבעיהמשורר מרגיש אןפטימי שהוא רואה כוכב נופל.אבל אומר לעצמו עדין לא הגיע הזמן שהוא רואה את המשך התנהגות העולם האכזר הוא מבין שעדין לא גיע הזמן לגאולהבית חמישי ושישי מדברים.על התקוה לאופטימיות שיש בלבו של המשורר.שיגיע היום בו אולי יגיע לארץ ישראל אולי יזכה בזוגיות ואהבה שכול כך חסרה לו.כול אותם תחושות אופטימיות שביאליק התאווה להם.כי היו לו חיים לא קלים.הוא גדל ללא אהבת הורים גדל בבית סבא רב שסביר להניח שהיה לו הרבה ספרים והוא גדל על אהבת הספר והמילה הכתובה. ..

ים הדממה פולט סודות