 1 תגובות
|
|
|
|
|
 |
רוכסן
נושאי המגבעת
מילים: אוהד פישוף
לחן: אדם הורוביץ, אוהד פישוף, אלון כהן, רם אוריון ותמיר אלברט
ניגשתי למיטה
ראיתי מה אפשר להמציא
אספתי את כל מה שנשאר מהעיר
בכיתי
התקפלתי באופן יסודי בין החברה שלי
למה מכש
זה ששומר עלינו באמת מתחשב
זכור אותי זכור אותי זכור אותי
עד למקום הקבוע שלנו
אהבה בכרטיס מסומן ואני אוהב אותה
מרוצף כמו כליפה
אני מעיר אותך בבוקר
ואנחנו יוצאים החוצה
ובין התקופות הקשות לתקופות המיובלות
אנחנו שוכבים ושותים קפה בכוסות דביקות
והחברה שלי שמה יד על הרוכסן שלי
ויד אחת על זה של אלוהים
זכור אותי זכור אותי זכור אותי
זכור אותי זכור אותי זכור אותי
ניגשתי למיטה, ניגשתי למיטה, אני ניגשתי למיטה
ובין התקופות הקשות, ובין התקופות הקשות
והחברה שלי, ולגבי החברה שלי, והחברה שלי
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
תודה, המערכת תבדוק את הקליפ ותוסיף אותו למאגר
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים
ולאקו"ם
|
|
|
![]() |
|
|
| |
|
|
| |
|
1. תיקון
|
04/03/2011 - 17:02
|
 |
|
מאת
תיקון
|
|
נגשתי למיטה, ראיתי מה אפשר להציל, אספתי את כל מה שנשאר מהעיר - בכיתי. התקפלתי באופן יסודי בין החברה שלי למאמא קס, זה ששומר עלינו באמת מתחשב. "זכור אותי, זכור אותי, זכור אותי, עד למקום הקבוע שלנו". אהבה זה כרטיס מסומן ואני אוהב אותה. ממוצע כמו קליפה, אני מעיר אותה בבוקר ואנחנו יוצאים החוצה. בין התקופות הקשות לתקופות המיוחלות, אנחנו שוכבים שותים קפה מכוסות דביקת. והחברה שלי שמה יד אחת על הרוכסן שלי, ויד אחת על זה של אלוהים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דווח על טעות
שולח תגובה
Facebook
