הבלדה על ברוך ג'מילי

עשרות שנים נסעתי לירושלים וראיתי את הכתובת הזאת. נדף ממנה ריח של פלמ"ח קרבות על ירושלים ובאב אל וואד יפה ירקוןני וכל הזמנים הרחוקים האלה שהלכו ונמוגו בזכרון. הכתובית היתה כמו המשורינים בכניסה לשער הגיא סמל ויד זכרון לגיבורים העלומים שנהרגו על כיבוש העיר ושחרורה. יד זדים ומנוולים מחקה אותה וככה חיללה את כבוד הנופלים. בעזרת שלמה ארצי ניכנסה הכתובת לתודעה הלאומית והיא שוחזרה לבסוף אבל לאחר מותו של ברוך ז"ל. אני מקווה שברוך בשמים יסלח למנוולים שהתעללו בו ובנו. אני מציע לערוך מסדר זכרון של וותיקי הפלמ"ח מתחת לכתובית ביום העצמאות הבא.

בתחילת שנות השבעים למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים, ובכל פעם שנסעתי הביתה לנתניה ראיתי על בית המשאבות את הכתובת ותהיתי מי זה ברוך ג'מילי, עד ששלמה ארצי פתר עבורי את התעלומה

ארצי, אולי תלחין עוד שירים מסוג זה שמזכירים ימים רחוקים? יהיה לזה ביקוש