יהודה פוליקר- אהבה על תנאי
תשע שנים אחרי אלבום הסולו האחרון שלו בעברית (באמצע היה פרוייקט יווני מוצלח עם המשורר מנוליס רסוליס), אחד מעמודי התווך של המוזיקה הישראלית חוזר עם אלבום חדש ומשובח הכולל את הסינגלים "יום עצמאות", "אל תלכי עכשיו" ו-"שלושה ימים" שיצא כבר לפני שנתיים. מדובר באלבום אישי מאוד, חשוף ובעיקר כזה שמעיד על הרעב הגדול של פוליקר למוזיקה. 

גבריאל בלחסן- עתיד
ארבע שנים אחרי אלבומו "בשדות", חוזר אחד האמנים הכנים והמרתקים בארץ עם אלבום חדש ופצעים ישנים. כמו באלבומיו הקודמים גם כאן תמצאו הרבה בדידות, טירוף, תשוקה ובעיקר אמן אחד שמכוון לך לקישקע, ורוקד עליו עד שאתה נשאר מותש, זקוק לאוויר ונחמה. בקיצור- חוויה.

אודי דוידי- רוחות טובות
אחד האמנים היותר מעניינים שפועלים היום במוזיקה הישראלית-דתית. דוידי, שביום יום מגדל כבשים במושב מעון שבהרי יהודה, הוציא ארבעה אלבומים, מכר 70,000 עותקים, חדר לפלייליסט של גלגל"צ, וההופעות שלו הפכו לקאלט. אם לא היכרתם אותו עד עכשיו זה בדיוק הזמן להצטרף.

שפי ישי- גבר לא ידבר על כך
מועמד ראשי לאלבום השנה במוזיקה הישראלית. 17 שנה אחרי "אהבה ושנאה" אלבום הסולו היחיד והמופתי שלו, שפי ישי, איש עם קילומטראז' ארוך במוזיקה הישראלית, מוציא אלבום שמבוסס ברובו על טקסטים של נתן זך, ומעניק לנו כמה קלאסיקות מיידיות, כמו "שיר מאוחר מידי", "ואז בא לנו" ו"טיול ערבי". אם אתם אוהבים מוזיקה ישראלית, זה האלבום שאתם רוצים לשים עליו את הכסף שלכם.

דרור שוסטק- שומר השער
אלבום סולו ראשון לאיש שעומד מאחורי ההרכב "האנשים". מדובר באלבום אינטימי וחשוף, המדלג בין פולק ורוק, ובין תל אביב, יפו, הודו, ודרום אמריקה וכולל את "והלכת", אחד השירים היפים של השנה האחרונה.

צח דרורי- כיוון הרוח
דרורי, ששיתף פעולה עם אביתר בנאי, אסף אמדורסקי, סיוון שביט ועוד רבים אחרים, מציג את אחד הפרוייקטים הכי שאפתניים ששמענו בתקופה האחרונה. דרורי מארח באלבום כפול את דניאלה ספקטור, יעל קראוס, רות דולורס וייס, גל פרנקל ואתי גביש למסע בין נערות לבגרות, באר שבע ותל אביב ומקומו כמוזיקאי המזגזג בין מוזיקה קלאסית לרוק. 

הדג נחש-6 
כבר כתבנו כאן מה אנחנו חושבים על האלבום החדש והמצויין של החבורה הירושלמית, אבל זו הזדמנות טובה להזכיר לכם שוב, אם אתם במקרה עוד לא יודעים לדקלם את "עוד אח אחד" ו"שיר נחמה". ולמי שבכל זאת מחפש שורה תחתונה: מדובר בלהקה הכי טובה בארץ.

קובי אוז- מזמורי נבוכים
כמו לאורך כל הקריירה שלו קובי אוז מצליח לזגזג בין המוכר לחדש. בתוך טרנד החזרה למקורות הבלתי נגמר, אוז מצליח לייצר אמירה אישית כנה, חכמה ומחוייכת באלבום שמבוסס על טקטסטים שלו לצד קטעים מהמקורות. אוז מצליח לתאר כאן יפה את ההתבגרות שלו וההתקרבות לדת, אבל בלי התחושה של אדם שמצא את האור וקצת איבד את עצמו. במקום זה אוז מספר לנו את הסיפור מהזווית שלו, עם הרבה געגוע למשהו לא תמיד ברור אבל מאוד נוכח, ובעיקר מזכיר לנו שיש חיים אחרי טיפקס.

הופעה בזאפה- עמיר לב/דודו טסה
אמנם לא מדובר כאן באלבום משותף (למרות שזה יכול להיות רעיון לא רע בככל) אלא בשני אמנים שהוציאו אלבום הופעה מהזאפה באותו זמן. גם במקרה של עמיר וגם במקרה של דודו מדובר בתיעוד של אמן בתקופת השיא בקריירה שלו והתוצאה בהתאם.