אלבום הבכורה של קייטי פרי "One Of The Boys" היה אלבום פופ די מרענן בנוף של 2008 וגם אם לא היה מוצלח לכל אורכו, ניפק לרדיו ולמועדונים שני להיטים מצוינים: "I Kissed a Girl" הגימיקי ו "Hot & Cold" המדבק. המעריצים האדוקים אפשר להניח חיבבו לא פחות גם את "Waking Up In Vegas" המסיבתי ו"Thinking Of You" הבלדתי.
שנתיים אחרי היא משחררת את אלבומה השני "Teenage Dream", ממנו כבר הספקתם להכיר את "California Gurls" הטחון ואת הסינגל החדש הנושא את שם האלבום. שני הלהיטים הראשונים מתוכו רמזו לא מעט על הסאונד החדש של פרי, שחותכת יותר לכיוון האלקטרו פופ הטרנדי ופחות לרוק פופ שאפיין את אלבומה הראשון. לכאורה מדובר בצעד חכם שמתכתב עם מה שהולך כרגע הכי טוב במצעדים, אבל לא כל מה שטוב לליידי גאגא טוב גם לאחרות (תשאלו את כריסטינה אגילרה) ויותר מדי פעמים לאורך האלבום מתקשה פרי,עם קולה הדי מוגבל, להחזיק את השירים שתפרו לה מיטב המפיקים שאפשר למצוא היום בשוק.
אז כן, "הבנות של קליפורניה" הוא להיט שהרבה זמרות היו הורגות בשבילו (ותודה למפיקים הקבועים מקס מרטין ודר' לוק), ו "Teenage Dream" הוא שיר רדיו מוצלח מסוגו, אבל קצת יותר קשה לה לשכנע עם הפרחיות הסליזית של "Peacock" (שבדיוק כמו "Disco Stick" של גאגא, יותר מרומז לאיבר המין הגברי) שנשמע כמו חיקוי גרוע ללהיט "Hollaback Girl" של גוון סטפאני, לנגיעות האימו רוק המגוחכות ב "Circle The Drain", או לטקסט ה"רציני" של "Who Am I Living For".
כמו שכבר נוכחנו לגלות בלהיט של טימבלנד "If We Ever Meet Again", פרי תמיד ישבה טוב יותר על להיטי פופ קלילים למצעדים עם נגיעות רוק והיא אכן מוכיחה את זה בשירים כמו "Humming Heartbeat", "Not Like The Movies" ו "Last Friday Night". יוצא דופן הוא "E.T" שמלווה בביט היפ הופי איטי שמתפתח לפזמון רוק מעולה.
אם יש משהו שפרי הצטיינה בו לאחרונה (והתודות לארוס הפרוע ראסל ברנד), זה בעיקר שינוי התדמית המוצלח מהילדה השובבה של האלבום הראשון לאישה הסקסית של האלבום השני. אבל בניגוד לפאות הכחולות והחזיות משפריצות הקצפת שכן מצליחות לתת פייט לגאגא, קשה להאמין שהאלבום החדש יצליח לייצר לה יותר מכמה להיטי רדיו זמניים.
להצטרפות לדף של "שירונט" בפייסבוק לחצו כאן
|