|
פרל ג'אם הוקמה בסיאטל ב-1990 ונחשבת לפורצת דרך בז'אנר מוסיקת הגראנג'. פרל ג'אם הורכבה מפליטי להקת Mother Love Bone, שביקשו להקים הרכב חדש לאחר מותו של אנדרו ווד ממנת יתר. הגיטריסט סטון גוסרד והבסיסט ג'ף אמנט חברו למייק מקרידי והקליטו דמו עם המתופף של סאונדגרדן, מאט קמרון. הדמו הגיע לידיו של גולש בן 25 מסן דייגו בשם אדי וודר, שיכולותיו הקוליות סללו את דרכו לתפקיד סולן הלהקה. מאוחר יותר הצטרף אליהם גם המתופף דייב קרוסן, והלהקה שינתה את שמה לפרל ג'אם.
פרל ג'אם הספיקה להשתתף בפרויקט Temple of the Dog שהוקדש לאנדרו ווד לפני שהקליטה ב-1991 את אלבומה הפופולרי ביותר, "Ten", שנמכר לא רע עם יציאתו, והפך לקראת 1992 ללהיט היסטרי. האלבום כלל להיטים רבים כגון "Jeremy" ,"Alive" ו-"Evenflow", והתאפיין בקו מוזיקלי ששילב בין רוק האצטדיונים של שנות ה-70 וזעם הפוסט-פאנק של האייטיז. האלבום התאים לתחנות הרדיו שחיפשו "דם חדש", השירים הושמעו תדירות גם ב-MTV וקהל המעריצים של פרל ג'אם הלך וגדל. מעט לאחר יציאת האלבום לחנויות החליף דייב אמברוז את קרוסן בתפקיד המתופף.
למרות מעמדם ככוכבי רוק, סרבו חברי פרל ג'אם להיכנע לתכתיבים של תעשיית המוזיקה, לא שחררו סינגלים או וידאו-קליפים לקראת צאת אלבומם השני "VS.", ונמנעו מלקחת חלק בדרכי השיווק המסורתית של להקות רוק. למרות זאת, ".VS" קיבל מעמד של אלבום פלטינה לאחר שמכר כמיליון עותקים בשבוע הראשון ליציאתו. ב-1994 הוציאה פרל ג'אם את "Vitalogy" שיצא בהתחלה על גבי תקליטי ויניל בלבד, וזכה אף הוא גם להצלחה מסחררת לאחר שעבר למדיה הדיגיטלית.
ב-1996 חוותה פרל ג'אם את כישלונה המסחרי הראשון עם יציאת האלבום "No code". בשנים הבאות השתתפו חברי הלהקה בפרויקטים צדדיים רבים, וגם אלבומם החמישי "Yield" לא זכה להצלחה מסחרית. ב-1999 חזרה פרל ג'אם לככב בראש המצעדים עם יציאת הסינגל "Last kiss" ובתחילת המילניום הוציאה את "Binaural", שהורכב משני מארזים מהודרים של סיבוב ההופעות שלה בארה"ב ובאירופה.
האלבום "Riot Act" שיצא ב-2002 זכה לביקורות פושרות אשר הובילו לשחרור שתי אנתולוגיות ב-2003 ו-2004. לקראת חגיגות העשרים להיווסדה, פרל ג'אם הוציאה השנה מחדש סדרת אלבומי עבר ובראשם "Ten", במקביל לאלבום האולפן התשיעי במספר של הלהקה, "Backspacer" שיצא בספטמבר 2009.
(צילום: Steve Gullick) |
Facebook
