|
|
 |
עד שהחיים יתחילו
נורית פלד קירשטיין
מילים ולחן: נורית פלד קירשטיין
הספסל המיותם
השיר שכבר נדם
כמו לא בכה אף פעם,
הריח של גופך
הכאב במבטך
אולי תישאר הפעם
הולכת למיטה
אל תעיר אותי
עד שהחיים יתחילו,
אל תאמר סליחה
בוא כמו שאתה
לא מגולח אפילו,
בוא עם המשא
אני אסחוב איתך
עד קצה העולם אפילו,
עזוב את האשמה
תקשיב לה, לכמיהה
שהחיים יתחילו
ניסיתי לתפקד
רציתי לפחד
מהמילה לנצח,
אבל אין פה שאלה
לא אוכלת, לא שותה
מדברת אל הירח
הולכת למיטה
אל תעיר אותי
עד שהחיים יתחילו,
עזוב את האשמה
תקשיב לה, לכמיהה
שהחיים יתחילו
למה
זה לוקח כל כך הרבה זמן,
כמה
עוד נשלם, לא מובן,
די כבר,
די כבר להתייסר,
יודעת
לעולם לא יהיה לי אחר,
תעיר אותי לחיים איתך
ואולי האגדה
שאנחנו בתוכה
היא החיים האלה,
תאהב אותי עכשיו
אני טובעת
בהזיות האלה
הולכת למיטה
אל תעיר אותי
עד שהחיים יתחילו,
אל תאמר סליחה
בוא כמו שאתה
אל תתלבש אפילו
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
תודה, המערכת תבדוק את הקליפ ותוסיף אותו למאגר
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים
ולאקו"ם
|
|
|
![]() |
|
|
| |
|
|
דווח על טעות
שולח תגובה
Facebook
