|
|
 |
בית היתומים של ורד
הקולנוע של אייזיק
מילים ולחן: אמיר אייזיקוביץ'
הוא איש שמשיב את השנים שנלקחו,
וגם אם לי כואב, אז לא עצוב ממש.
בגרות ונכות, תמיד תהיה על ספקטרום,
מיניות היא חופש וגזירה.
מתעייף מלהיות כאן,
כל אוסף הבדיחות שלי, תשמור
ותנסה להיות קצת פחות חרמן.
מת! וכואב! אני שונא את בית היתומים שלכם,
פעם נהגתי לאהוב,
ועדיין אוהב.
אני שונא את בית היתומים שלכם,
עקום הוא בעיני העקומים.
רקמת עורך היא להפוך לפרח,
אנחנו מסתכלים לתוך אגם.
האם תוכל לסלוח לי בזמן שבשרי הוא משנה צורה?
מסירות, כתם על חולצתך,
כשתבכה, אני אנצור ואקרע מחולצתי,
לחבוש את הדימום שבידך.
מת וכואב,
אני שונא את בית היתומים שלכם,
פעם נהגתי לאהוב,
ועדיין אוהב.
אני שונא את בית היתומים,
שיהיה,
אני שונא.
אני לא יכול לישון,
העייפות, היא משאירה אותי ער.
חריג, אתה יתום.
בי אחריות, אכול אשמה בכל עת.
מתי תפסיק לטעון שאהבה זה דיכאון?
והנה אווירון של עוד כפית קטנה של עצב.
לשחק ולקבל מכה,
הורים הולכים בערפל ובגללך.
להקיא, להיוולד, להתנקז,
ללעוס בשר ואז לירוק בפח
מת! וכואב!
אני שונא את בית היתומים,
פעם נהגתי לאהוב,
ועדיין אוהב,
אני שונא את בית היתומים,
אז שיכאב.
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
תודה, המערכת תבדוק את הקליפ ותוסיף אותו למאגר
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים
ולאקו"ם
|
|
|
![]() |
|
|
| |
|
|
דווח על טעות
שולח תגובה
Facebook
