|
|
 |
בלדה משפחתית אשכנזית
דרור בן יעקב
מילים ולחן: דרור בן יעקב
זה סיפור היסטורי על משפחה,
עוד לפני המאה שעברה,
על אנשים אשר לקחו החלטה,
ועשו עליה. (אההה...)
ובדרך של תלאות וקשיים,
התמסרו להפרחת הטרשים.
והיום צאצאיהם מכונים...
"פריבילגים אשכנזים".
באלף שמונה מאות שמונים ועוד קצת,
בחורה יתומה אחת
הצטרפה אל קבוצת צעירים,
הציונים הראשונים. ( הו, מה נעים...)
זו היתה סבתו של סבי,
פריבילגית מלידה – יא אחי.
ממש "חוצפה"- רק לראשון לציון,
אבל רצון הוא רצון.
לא היה שם לא בית, לא צריף,
גם לא בית מלון.
רק חולות ושממון,
לא מים זורמים או ביטחון,
הו איזה חרבון,
כי באים איתנו חשבון עד היום,
ועם כוח זדון,
תוקעים עצם בגרון.
תשמעו על אביו של אבי,
כשהיה צעיר דתי חינני,
קרא בסתר ספר ציוני
ועזב ת'חבר הדימיוני...
עם אנשי העליה השניה,
יישובים משום מה הוא בנה,
וגם גייס כספים לתרומה,
הו... ממש שערוריה.
לפתח-תקווה והגליל,
פינוק בצימרים... זה הוא התחיל.
סביבו מוות ורעב אימתני,
"ממש" פריבילגי אשכנזי,
כן, כזה הוא היה,
ומאז גם כל המשפחה...
עם יבלות וספרי שירה,
וזאת אמת לאמיתה!
ואבי עם חבריו מילדות,
התנדבו למלחמת העצמאות,
בני שבע עשרה רובם נשארו,
ולא בגלל קרם לחות ...
והיום... גבירותי ורבותי,
להסית ולשקר עד בלי די,
זה הבון טון, זה פרצוף האומה,
ותשכחו מה שהיה.
דמוקרטיה? וחופש מדת?
ערכים עכשיו זה אאוט :(
ולכן על קצה מזלגון,
כשהרוע שולט ומוריד לטימיון,
שרתי כאן שיר זיכרון,
באהבה ובמלוא גרון.
לתקן איזה עיוותון... (עיתון...)
כשחושך על פני תהום.
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
תודה, המערכת תבדוק את הקליפ ותוסיף אותו למאגר
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים
ולאקו"ם
|
|
|
![]() |
|
|
| |
|
|
דווח על טעות
שולח תגובה
Facebook
