|
|
אוטוביוגרפיה
איה כורם
מילים ולחן: איה כורם
ב- 68' עזבתי את הבית
אחרי שהיה לנו ריב
הוא צדק כשאמר "הילדה לא שומעת",
אני צרחתי שהוא לא מקשיב
ועליתי למעלה לקחת מעיל
ורציתי לבחור לי תקליט
של ג'ניס או ג'ואן, אפילו היום,
אני לא מצליחה להחליט
לחצות את ויומינג לקח לי יומיים,
ואז איידהו ואז נוודה
כל הדרך בטרמפים שהצלחתי לתפוס,
קילומטר או שניים לבד
לקליפורניה הגעתי באמצע הלילה,
אחרי שבוע באותם הבגדים
ובחושך אני לא הצלחתי
לראות לא פרחים וגם לא ילדים
אחרי כמה ימים שביליתי ברחוב
פגשתי כמה בחורים
הם נראו לי בסדר והייתי רעבה,
אז הלכנו לאיפה שהם גרים
לאחד קראו ג'ורג' על שם הנשיא,
וחוץ ממנו היו שמה שניים
אחד שסחב נרתיק ריק של גיטרה,
השני ניסה לשלוח ידיים
הוא אמר שהאנשים הקטנים זה אני ואתה
הוא אמר שצריך לחפש את האמת,
לא ידעתי שאיבדנו אותה
ועד אז לא היה לי מושג
שתולים בי כאלו תקוות
ומאז עד היום לא מצאתי מקום,
לא קיבלתי את כל התשובות
מסתבר שהם גרו במן בית נטוש,
כנראה שעם עוד אנשים
וניגנו שם תקליט של ה"ג'פרסון איירפליין",
אני זוכרת שזה נראה לי מרשים
הייתה שם בלונדינית יפה
שהקריאה שירים של ג'ק קרואק בקול
אז לא ידעתי של מי השירים
אבל התביישתי לשאול
הוא אמר שהאנשים הקטנים...
ג'ורג' נתן לי קצת לעשן
אבל אני לא רציתי לשכב
הוא התעצבן ואני קצת בכיתי,
כי רציתי למצוא חן בעיניו
הוא אמר שהאנשים הקטנים
נותנים את הכוח לאנשים הגדולים
אחרי כמה חודשים הוא גויס
ונפצע ומאז בכיסא גלגלים
עברו שלושה שבועות ושלחתי מכתב,
כדי שאמא תדע מה קרה
שרק לא תדאג לי ורק שתזכור
שגם היא פעם הייתה צעירה
וחתמתי למטה אהבה ושלום
ואת כל הדברים הטובים
ולאבא כתבתי תודה על הכל
ושאולי יום אחד הוא יבין
הוא אמר שהאנשים הקטנים...
וכל המילים, וכל הסמלים,
כל הפרחים הנבולים
וכל הימים, כל הסמים,
כל השירים התמימים
וכל השנים, כל הפנים
וכל הבנים היפים ביותר
מלחמה לא קובעת עם מי כאן הצדק,
היא קובעת רק מי ישאר
הוא אמר שהאנשים הקטנים...
|
|
|
|
|
|
|
תודה, המערכת תבדוק את הקליפ ותוסיף אותו למאגר
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים
ולאקו"ם
|
|
|
|
|
|