 1 תגובות
|
|
|
|
|
 |
שיר פרידה מסיני
מיכל טל
מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר
עת ללדת ועת למות ,עת
עת לטעת ועת לעקור נטוע,עת
עת להרוג ועת לרפוא,עת
עת לפרוץ ועת לבנות, עת
עת לטעת ועת לעקור נטוע,עת
עת לבכות ועת לשחוק
עת ספוד ועת רקוד,עת , עת...
ואני פורש כנפיים
מעל כל הצוקים והחולות
וממכאובי נופייך
הריני נעלם כמו חלום
אבל אני נותר עדיין שם
בצלקות האש והעשן
בחצוצרות התהילה ובתופי אשם
וכך אני נפרד ממך ברעדה,
זרה ומוזרה שלי, יפה ואבודה
יפה ומוזרה שלי, כמו אגדה.
עת לבקש ועת לאבד, עת
עת לשמור ועת להשליך,עת
עת לקרוע ועת לתפור,עת
עת לחשות ועת לדבר,עת
עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת
עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום, עת...
ואני פורש כנפיים...
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
תודה, המערכת תבדוק את הקליפ ותוסיף אותו למאגר
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים
ולאקו"ם
|
|
|
![]() |
|
|
| |
|
|
| |
|
1. נגיעה בנימי הנפש.
|
23/06/2013 - 18:57
|
 |
|
מאת
אהרון
|
|
מי עוד זוכר,ימים סוערים ומלאי הוד. ימים שאחרי גבורה והתעלות הנפש,עם תהום כאב האובדן, של עם מייחל, כמעט נואש, ומצפה שיבוא טוב,שתבוא הזדככות באור גדול.ימים רבים חלפו ,, החור השחור עודנו שם בלבבות החווים, ככוויה עדיין רגיש לכל נגיעה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דווח על טעות
שולח תגובה
Facebook
