אם יש משהו שמאפיין את הפופ הבריטי מעבר לחדשנות הבלתי פוסקת שלו, זו תופעת העדר. מספיק שז'אנר אחד עלה על רכבת הטרנד כדי לגרור אחריו עשרות חיקויים והחתמות חדשות מצד האנשים הממולחים בחברות התקליטים. מה שכן, בניגוד להרבה מקומות אחרים בעולם (אמריקה,דא), איכשהו בממלכה הבריטית גם החיקויים הם בדרך כלל מוצלחים ללמדי. לפני כשנתיים זו הייתה ההצלחה ההיסטרית של איימי ויינהאוס שהביאה לעולם את דאפי, אדל ושאר זמרות סול פופ עכשוויות ולא פחות רעות ובימים אלה, למקרה שלא פתחתם רדיו לאחרונה, המגמה השולטת היא זו של זמרות הפופ המגניבות עם השפעות האלקטרו והאייטיז, השפעות שגולשות כמובן גם למלבושיהן.

בראש הפירמידה עומדת כמובן ליידי גאגא המייצגת את הצד הסופר מסחרי, ואחריה "לה רו" הג'ינגית על תקן האיח'וצית וליידיהוק שהשתלטה על המשבצת האלטרנטיבית. כולן אגב, סוג של שיבוט לילי אלן, שהתחילה את הטרנד. ועכשיו נוספת לחבורה גם "ליטל בוטס", או בשמה המקורי והלא מתגלגל על הלשון- ויקטוריה הסקת'- שתופסת מקום טוב איפשהו באמצע עם אלבום הבכורה המעולה שלה Hands. הסקת' מספקת מצד אחד הפקה סופר מלוטשת עם סאונדים פופים אלקטרונים קליטים עם השפעות אייטיז א-לה גאגא ומהצד שני לחנים וטקסטים קצת יותר מורכבים ומתוחכמים. תוסיפו לזה יופי בלונדיני בלתי ניתן להכחשה, בגרות מפתיעה (כולה בת 24) וחיבור לעולם האלטרנטיבי (בת טיפוחיהם של ההרכב הנחשב הוט צ'יפ) שמעניק לה נקודות זכות גם אצל קהל ביקורתי יותר ותקבלו שם ששווה לשים עליו כסף בשנה הקרובה. אה, ואיכשהו יש גם את ה TENORI-ON  כלי הנגינה היפני המיוחד שלה בתור גימיק, שבטוח הביא לה עוד כמה אלפי עוקבים לטוויטר.

צריך לומר, Hands הוא לא אלבום מושלם, ולעיתים זה נשמע מתאמץ מדי, אבל בהחלט יש בו מספיק שירים טובים שיתנו עבודה במצעדים, במועדונים (כשהם מגובים ברמיקסים הנכונים) או בחדר המיטות. עד עכשיו יצאו לרדיו הסינגלים  New It Town והנוכחי Remedy, להיט פופ פשוט מושלם, ויש גם מספיק ראויים לשנה הקרובה, כמוSymmetry  (הסינגל הבא) דואט מצוין עם של פיל אוקי מהרכב האייטיז "יומן ליג", Earthquake ו-Meddle. ומה יקרה אחרי השנה הקרובה כשיגמרו הלהיטים מהאלבום והאופנה תחלוף? כמו במקרה דאפי ואדל, סביר להניח שאת התשובה נקבל רק כשייצא אלבומה השני עליו היא עובדת בימים אלה.עד אז, כדאי פשוט ליהנות.

Little Boots - Remedy: