|
אני מודה, חיכיתי לאלבום החדש של מירי מסיקה בכליון עיניים. יצא לי לראיין אותה פעם, כשעוד לא הוכתרה לריטה החדשה, והתרשמתי עמוקות מהכריזמה, הנוכחות, ובעיקר האש האמנותית האמיתית שבוערת בה. הנוכחות המכשפת שלה, יחד עם הקול העמוק וההגשה הייחודית היפנטו אותי. אז למה אמירה כזו מצריכה "וידוי"?. כי זה לא קל להיות בעד מירי מסיקה – אנשים שמחשיבים את עצמם בעלי טעם מוזיקלי נהנים ללעוג לי על האהבה הזו לאמנית שנתפסת בעיניהם כפוזאיסטית חסרת כישרון, סוג של גילטי פלז'ר בלי החלק של הפלז'ר. אבל נלחמתי והתעלמתי, ועכשיו הגיע רגע האמת: למרות שכואב לי לומר זאת, "חדשות טובות" הוא אלבום בינוני ולא יותר. מסיקה עדיין שרה נפלא, ההפקה מרשימה והעיבודים טובים ברובם, אלא שמשהו בכל זה לא מתחבר. לא מדובר חלילה בדיסק רע או מביך – הוא פשוט לא מרגש. משהו מהמסיקאיות המדהימה שיש למירי כשהיא על הבמה, מטולטלת כולה בתוך המוזיקה והאנרגיות, הולך לאיבוד כאן.
הבעיה הגדולה של האלבום היא תחושת פיזור. גם באלבומים הקודמים של מסיקה השירים התחלקו בין הרבה כותבים, אבל היה נדמה שהם כותבים בשבילה, מה שיצר אחידות בצליל ובאמירה. הפעם, כל העסק הזה מתפזר ויש פערים גדולים באיכות השירים. בין ההשפעות האוריינטליות שבשירים שכתב ליאור אלבז ("פנינים בנהרות", "והזתמורת נגינה") לכתיבה התל אביבית המעצבנת של אריק ברמן והשפה הדלוחה שהוא שם למירי ב"יום ראשון" ("בום בום הלב שלה דופק"), היא איכשהו הולכת לאיבוד. יש כאן גם רגעים יפים כמו "חדשות טובות", או "נוצות", שיר שברק פלדמן כתב ויוני בלוך הלחין, שהוא עשוי נהדר ויוצר בשבילה פלטפורמה נכונה להראות את כישרון השירה וההבעה הנדיר שלה, וגם "הוכחה" המהורהר שסוגר את האלבום בנימה מלנכולית ומפוכחת – אבל בסופו של דבר, התחושה שנשארת היא שכל הכתובים והמלחינים שעבדו איתה לא הצליחו להוציא ממסיקה עבודה מרגשת, בועטת, שתחרת בזיכרון. אפילו החיבור המפורסם לקרן פלס לא מועיל להצלת האלבום הזה. לאו דווקא בגלל 3 השירים שתרמה כאן פלס - שהם טובים לכשעצמם, ובעיקר מרשים שיתוף הפעולה של מירי וקרן ב"שתי גדות". אלא שבגלל ריבוי הסגנונות והמשתתפים החיבור הזה מאבד מכוחו והולך לאיבוד בערבוביה הכללית. יכול מאוד להיות שאם פלס הייתה הכותבת היחידה באלבום הזה הוא היה טס למעלה. במקום זה, "חדשות טובות", בשורה התחתונה, הוא אלבום עמוס, מבולבל, מפוספס, עם כמה שירים שיעברו פלייליסט וגלגל"צ ויתנו עוד קצת בשר בהופעות, וזה בסדר, אבל לא יותר מזה. חבל. |