שנות התשעים בישראל היו שנים של שינוי: הפיתוחים הטכנולוגיים והתפתחות תרבות הצריכה יצרו מציאות חדשה, שבה מוזיקה שיחקה תפקיד משמעותי ביותר. בתחילת שנות התשעים התפרסמו כוכבי מוזיקה חדשים כמו אביב גפן, איפה הילד, זקני צפת ומופע הארנבות של דוקטור קספר, אשר זכו לפופולריות רבה בעיקר בזכות מועדון מוזיקה חיה מיתולוגי בשם "רוקסן". מוסיקאים אלו יצרו מוזיקה רועשת יותר המבוססת על גיטרות חשמליות, בהשפעת הרוק האלטרנטיבי שהתפתח בחו"ל.

במקביל פעלו בארץ כמה להקות שהציגו שילובים מפתיעים של סגנונות מוזיקה שונים, כמו אתניקס ששילבה מוזיקה אתנית ואלקטרונית, וטיפקס ששילבה מוזיקה אתנית ורוק ישראלי. סגנון מוזיקה נוסף שצבר פופולריות בשנות התשעים היה מוזיקה מזרחית, אשר פעלה במחתרת במשך שנים רבות עד שפרצה למיינסטרים, בתהליך שהחל כבר בשנות השמונים. בשנות התשעים הפכה מוזיקה מזרחית לאחד הסגנונות המושמעים ביותר בארץ בזכות זמרים כמו אייל גולן ושרית חדד, שהתפרסמו לאחר ששיתפו פעולה עם אתניקס וטיפקס.

ב-1995 נרשמו שני ארועים שהשפיעו קשות על המוזיקה הישראלית והחברה הישראלית בכללותה. בחודש מאי נמחצו למוות שלושה בני נוער בהופעה של משינה בפסטיבל ערד, שהיתה אמורה לחתום את סיבוב הופעות הפרידה של הלהקה. בנובמבר באותה שנה נרצח ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. ארוע זה השפיע עמוקות על החברה הישראלית, ורבים חשו כי היה זה רגע מכונן גם מבחינת מוזיקה בארץ, שכן התחושה היתה כי הדיסטורשן של חיי היומיום לא הותיר מקום לדיסטורשן של הרוק, שהלך ונמוג לטובת מוזיקה שקטה ורגועה יותר שכבשה את הרדיו.

עם התחזקותם של הטלוויזיה בכבלים ועידן האינטרנט, הצליחו לקראת סוף העשור סגנונות מוזיקה נוספים לחדור לזרם המרכזי. להקת היהודים הצליחה בלי מערך יחצ"ני משומן לצבור קהל מעריצים לרוק הכבד שניגנה, ולהקות כמו שב"כ ס' ודג נחש הוכיחו כי אפשר לעשות היפ הופ בעברית.

במקביל, התחזקה מאוד סצנת המוזיקה האלקטרונית בארץ. אמני טראנס ישראלים הופיעו מול אלפי אנשים ברחבי העולם והרכבים כמו אסטרל פרוג'קשן ואינפקטד מאשרום זכו להצלחה יוצאת דופן. במקביל, צברו סגנונות מוזיקה אלקטרונית אחרים (כגון האוס וטכנו) פופולריות רבה, בעיקר בזכות סצנת המועדונים המקומית ושני המקומות שהובילו אותה בראשיתה - האומן 17 הירושלמי ואלנבי 58 התל אביבי.