ביוגרפיה של Alanis Morissette

אלאניס מוריסט הקנדית הייתה ההימור הכי לא בטוח במירוץ לצמרת של הרוק הנשי בתקופה שאחרי נירוונה. לא היה לה הסקס אפיל של פיונה אפל, לא הייתה לה הקשיחות של קורטני לאב ולא סיפור החיים הקשה של טורי איימוס. אלאניס הייתה ילדה מתוקה מקנדה, עם עבר של אלילת פופ מקומית ותספורת אייטיז. כל זה לא יכול היה לרמוז על העתיד לבוא. אבל מי שהכיר את מוריסט ידע שהיא נולדה עם השאפתנות והדרייב להצליח. ואכן, באמצע שנות ה-90 היא הפכה להיות הקול, הדוברת ומודל לחיקוי לנשים ברחבי העולם עם אלבומה Jagged Little Pill, שהיה לאלבום הסולו הנשי הנמכר ביותר בעולם אי-פעם.
   
מוריסט נולדה בשנת 1974 באוטווה בירת קנדה, כחצי הנשי של זוג תאומים (לאחיה התאום קוראים ווייד). בגיל 6  החלה ללמוד פסנתר ולכתוב את שיריה הראשונים. מאוחר יותר סיפרה כי השירים שכתבה היו הדרך שלה להתמודד עם כעסים שחשה בתור ילדה. ההורים, שראו כי טוב, תמכו בקריירת הזמרה של בתם והחלו ללכת איתה לתחרויות כישרונות צעירים כבר כשהייתה בת 9. המאמצים נשאו פרי, וב- 1985 התקבלה אלאניס הצעירה להופיע בתוכנית הילדים “You Can't Do That on Television”, ששודרה בקנדה.
בכסף שהרוויחה בתוכנית הקליטה מוריסט בגיל 10 סינגל עצמאי: “Faith Stay With Me”, והוציאה אותו לרדיו. הסינגל לא הצליח, אבל עזר לה למצוא סוכן, שהאמין בה ושלח אותה לרחבי קנדה לשיר את ההמנון הלאומי לפני משחקי הוקי קרח. הוא גם הצליח להכניס אותה לתוכנית לגילוי כישרונות “Star Search” (שם התגלו, שנים אחר כך, בריטני ספירס ודסטיני'ז צ'יילד), והיא זכתה במקום ראשון.
בגיל 14, כשהיא מטופחת ומחונכת להיראות, להתנהג ולשיר כמו מלכות הילדים באותה תקופה, דבי גיבסון וטיפאני, הוחתמה מוריסט על חוזה בשלוחה הקנדית של חברת התקליטים העולמית MCA.
ב- 1991 יצא אלבום הבכורה שלה, Alanis, אלבום פופ מתקתק עם שירי ריקודים. הסינגל הראשון שיצא מתוכו, “Too Hot”, מצא את עצמו מטפס במצעדי הפופ הקנדיים ומגיע לעשירייה הפותחת. האלבום הגיע למעמד של אלבום פלטינה בקנדה, ומוריסט, אז רק בת 16, הייתה מועמדת לשלושה פרסי ג'ונו (המקבילה הקנדית לפרס הגראמי האמריקאי): סינגל השנה, אלבום הדאנס של השנה והכוכב המבטיח ביותר. היא הלכה הביתה עם ג'ונו ועם הגיבוי של תעשיית המוסיקה הקנדית להיות כוכבת מבטיחה (ביותר). אלאניס הפכה לסלבריטאית בקנדה, אבל שאר העולם נשאר אדיש.
כבר בגיל 16, בזמן שחבריה לכיתה התעמקו בשאלות הרות גורל כמו איזה שמלה ללבוש לנשף הסיום, הייתה מוריסט מסתובבת במועדונים עד השעות הקטנות של הלילה, מבלה עם מוסיקאים, מתחככת באנשי תעשייה ומגלה עולם חדש ומפתה. היא הייתה מופע החימום של ונילה אייס וניהלה מערכת יחסים מורכבת עם השחקן דייב קולייר (שגילם את ג'ואי, הדוד הקומיקאי בסדרה "צער גידול בנות") המבוגר ממנה ביותר מ-15 שנים.
מוריסט התחילה לעבוד על אלבום שני כשהייתה עוד בתיכון והחליטה ללכת על כיוון מעט יותר אישי ומלודי ופחות רקיד. כתוצאה מהחלטה זו, אלבומה השני Now Is the Time, שיצא בסתיו 1992, זכה להצלחה בינונית ומכר רק כחצי מכמות העותקים שמכר קודמו.
מוריסט, עכשיו בת 18, עברה את משבר הקריירה הראשון שלה, החליטה לשנות אווירה ועברה לגור בטורונטו, מרחק של כשבע שעות נסיעה מאוטווה. שם פגשה את מי שעתיד להיות מנהלה, סקוט וולש, אבל שנתיים תמימות עוברות בלי שיקרה דבר מה משמעותי.

בתחילת 1994 נסעה מוריסט ללוס אנג'לס לנסות את מזלה. הוא לא האיר לה פנים בהתחלה: הדבר הראשון שקרה לה אחרי שנחתה בהוליווד היה להישדד באיומי אקדח. היא הגיעה לאולפן של המפיק גלן באלארד, שהיה בין כותבי השיר “Man In The Mirror” של מייקל ג'קסון ועבד בין היתר עם אושיות אמריקאיות כמו קווינסי ג'ונס, ווילסון פיליפס, פאולה אבדול ואפילו דייוויד האסלהוף מ"משמר המפרץ". הכימיה הייתה מיידית, והצמד מוריסט-באלארד התחיל לעבוד שעות נוספות באולפן, כשבאלארד, שגם בא מרקע של פופ מסחרי, מנסה לדחוף את מוריסט (ואת עצמו) ב- 180 מעלות מהכיוון הפופי והעליז שהתמחתה בו עד אותו יום, ולמצוא רוקנ'רול מחוספס ואמיתי.
אחרי שבועות של עבודה וחיפוש עצמי ישב באלארד ופרט על הגיטרה, ומוריסט התחילה לשיר, כמעט סימולטנית, מילים שכתבה. 20 דקות אחר כך נולד השיר “Perfect”. לא עוד שירי פופ בסגנון שנות ה- 80, אלא טקסטים קשים, נוקבים, שעסקו בנושאים כמו נשיות, מיניות, התפכחות מהחינוך הקתולי שקיבלה, מאנשי התעשייה שאכזבו אותה, מחברים ששברו לה את הלב, ביניהם דייב קולייר, שיש האומרים כי “You Oughta Know” נכתב עליו ובהשראתו.
מספר חברות תקליטים היו מעוניינות בהקלטת הדוגמה של באלארד ומוריסט. מאווריק, חברת התקליטים של מדונה, ניצחה, ומוריסט הוחתמה שם. ההקלטות המרתוניות לאלבום השלישי של מוריסט החלו בשלהי 1994. באלבום התארחו פלי ודייב נבארו מהרד הוט צ'ילי פפרז.  באלארד ניגן ברוב הכלים וגם היה המעבד. בסוף 1994 לקחה מוריסט חופשה קצרה וחזרה לקנדה כדי להכין את המשפחה והחברים למה עליהם לצפות כשייצא האלבום.
ב- 13 ביוני 1995 יצא Jagged Little Pill ופתח את הפרק השני בקריירה המוסיקלית של מוריסט.
האלבום טיפס למקום העשירי במצעד האלבומים של הבילבורד ונשאר שם יותר משנתיים, כשכוח המכירה העיקרי נבע מההמנון הנשי הכועס “You Oughta Know", שהושמע בתדירויות מדהימות בתחנות הרדיו, בעוד הקליפ משודר ללא הפסקה באם-טי-וי. מוריסט הפכה דמות לחיקוי ולהערצה עבור נשים פוסט-פמיניסטיות בשנות ה- 90, והיא כולה בת 20.
הסינגלים הבאים מהאלבום, “Hand In My Pocket",  ו- “Ironic” החזיקו את האלבום בעשירייה הפותחת של מצעד הבילבורד והעלו את רף המכירות לגבהים מדהימים: האלבום מכר יותר מ- 30 מיליון עותקים בכל העולם, שבר את שיאי המכירה לאלבום הנשי הנמכר ביותר (שעד אותו זמן היו שייכים לוויטני יוסטון) והיה לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטוריה.
לאור הצלחת האלבום, ארגנה מוריסט, בעידוד אנשי מאווריק, סיבוב הופעות קטן במועדונים, כדי לבנות את השם ולהחדיר את השירים. מהר מאוד היא והלהקה מצאו עצמם מול מאות ואלפי (א)נשים שרצו לראות, לשמוע ולשיר עם מוריסט. סיבוב ההופעות הפך מהר מאוד מאינטימי וקטן לסיבוב בן שנתיים באיצטדיונים מלאים עד אפס מקום.
1996 הייתה ללא ספק השנה של מוריסט: בתחילת השנה היא הייתה מועמדת לשישה פרסי גראמי וזכתה בארבעה: אלבום השנה, ביצוע קולי נשי בשיר “You Oughta Know", שיר הרוק הטוב של השנה ואלבום הרוק הטוב של השנה.
שנתיים לאחר צאת האלבום, בתחילת 1997, הותשה מוריסט נפשית ופיזית מסיבוב ההופעות הקשה, מההצלחה המטאורית, מחוסר הפרטיות, מהציפייה מורטת העצבים של המעריצים לאלבום המשך ומההטרדות הבלתי פוסקות של המדיה (שהגדירה אותה כבחורה כועסת ומרירה). מוריסט נשבעה שהיא מפסיקה לכתוב, להקליט ולשיר למשך שנה, ויצאה לחופש.
בחורף 1998 היא תרמה שיר לפסקול הסרט "עיר של מלאכים" (בכיכובם של ניקולאס קייג' ומג ראיין). השיר “Uninvited” הגיע לראשי המצעדים לאחר שנתיים של שקט תעשייתי מצד מוריסט ודחף את הפסקול למקום ראשון במצעדי המכירות.

ב-2002, לאחר הפסקה בת 4 שנים, הוציאה מוריסט את אלבומה הבינלאומי השלישי, "Under Rug Swept", לראשונה ללא עזרתו של גלן באלארד. האלבום הוליד להיט נוסף, "Hands Clean", הגיע למקום הראשון במצעד ה-Billboard 200 ומכר 215,000 עותקים בשבוע הראשון. בסופו של דבר נמכרו מעט למעל מיליון עותקים בארצות הברית לבדה, למרות שרק שיר אחד זכה להכרה ולזמן שידור משמעותי ברדיו. מוריסט זכתה בעוד פרס Juno עבור מפיקת השנה על עבודתה באלבום זה.

בדצמבר 2002 מוריסט הוציאה חבילה משולבת של דיסק מוזיקה ודי.וי.די, "Feast on Scraps", שכלל קונצרט במופע חי, 8 שירים לא רשמיים מההקלטות של Under Rug Swept וגרסה אקוסטית ללהיט "Hands Clean". האלבום היה מועמד לפרס ג'ונו בקטגוריית אלבום השנה.בתקופה של בין so called chaos לאלבומה הבא שיצא ב-2 ביוני 2008, עברו למעלה מ-4 שנים, תקופה שבה הספיקה להפרד מארוסה.
באפריל 2007 החלה לעבוד על אלבומה הבא יחד עם גיא סיגסוורת' (ביורק, מדונה, פרו פרו).
לקראת צאת האלבום ב-14 באפריל 2008 שיחררה מוריסט את הסינגל הראשון מתוכו - "Underneath", סינגל שהקליפ עבורו זיכה אותו בשלושה פרסים בפסטיבל קליפים וסרטים קצרים בספטמבר 2007.
מינואר 2008 יצאה לסיבוב הופעות מוצלח עם Matchbox 20 בארצות הברית, שכמעט כל כרטיסיו נמכרו.
ב-2009 הופיעה בתפקיד קבוע בעונה החמישית של הסדרה "העשב של השכן", בה גילמה דמות של רופאה.