|
|
 |
בהירים מחיוורון
גבי שושן
מילים: דודו ברק
לחן: פרוקול הארום
רקדנו סלואו וטנגו,
ברחבה, צמוד מאוד.
קצת מעורפלים היינו,
הקהל הריע: "עוד".
תשוקה של הרף עין.
איך עפנו לרקיע.
כשביקשנו עוד כוס יין,
מלצר הגיש גביע.
שוב הלבנה מעלינו,
קורצת בחלון.
היא תאיר את צל פנינו,
בהירים מחיוורון.
סיבוב ועוד ישורת,
ומבטה כאור חותך.
אחזה אותי סחרחורת,
כשתהיתי אם תלך.
אם תביא עוד גביע יין,
ואם נרד אל חוף שומם.
נפקחו לי העיניים,
שביקשו להיעצם.
שוב הלבנה מעלינו...
אז היא ביקשה ללכת,
ביקשה לפרוש אל חוף הים.
בי הבטן מתהפכת,
"היא תחכה לי? האומנם?"
"הן איתך אלך", נשבעתי,
"עד סוף העולם".
היא הלכה,
הלילה חם.
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
תודה, המערכת תבדוק את הקליפ ותוסיף אותו למאגר
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים
ולאקו"ם
|
|
|
![]() |
|
|
| |
|
|
דווח על טעות
שולח תגובה
Facebook
