|
|
 |
מחלק המוסר השכל
מאיר אריאל
מילים ולחן: מאיר אריאל
שני מקסיקנים על רכס
שמש גבוהה במרום
אומר האחד, הי חואן פקח עיניך
אתה עוד תיפול לתהום!
חואן כמו שהוא מהלך לו
שקוע באיזה חלום
לא פוקח עיניו, מחייך ומגחך לו,
חוזה איפה יש כאן תהו...ם
ועברה דקה, עוד דקה, עוד דקה
עד אשר שמע חוזה את הדפיקה.
למרות שכאילו אין טעם
חוזה מנסה צעקה
והוא לא מאמין אבל פעם אחר פעם
עולה אל אוזניו מן אנקה
חוזה משלשל מיד חבל
איזה עשר דקות כך עוברות
הוא ימשוך גם ימשוך הוא נכון לכל סבל
ברם חואן שתי ידיו קצת שבורות
כי בכל זאת עברה דקה, עוד דקה, עוד דקה
עד אשר שמע חוזה את הדפיקה.
חוזה צועק תפוס ברגליך
חואן, גם רגליו לא כתקנן,
חוזה לא נואש – אז נסה בשיניך
בסדר, עונה לו חואן
חוזה כורך את החבל סביב סלע
ומושך וכורך ומושך
חוזה הידיד, עושה נפשו סלע
מושך ושפתיים נושך
כי הוא זוכר דקה, עוד דקה, עוד דקה
עד אשר שמעו אוזניו את הדפיקה.
שני מקסיקנים עם כוח
נגד גובה קדומים נוראי
חואן כבר מתחיל את החבל לקרוע
בלחץ שיניו הפראי
חוזה כבר ידו מתרופפת
נגלים פני חואן המסכן
הי חואן, צועק חוזה עם שפתו הנוטפת
אתה חי, עונה חואן – כ...ן…
ועברה דקה, עוד דקה, עוד דקה
עד אשר שמע חוזה את הדפיקה.
לפיכך מוסר השכל
מי שנדפק פעם אחת
כבר לא יכול להיגמל מזה
שפריץ חרוזים ללואיז
יורד עליך צל של דאגה
זדון שלך שהתחזה שגגה
עשה לך בלילה הצגה
לבש עוד מסכה, נגע, פגע
אתה יורד לים להירגע
זה לא כל־כך הולך להתמקד
אל משהו בנוף המרקד
בבואך בחול להתפרקד
אתה מרגיש כמו עומד להיעקד
על זיכרון אחד שבא להתפקד
שואל את נפשך להירדם
תוך תקווה שזה יִתְלַהֲדֵ"ם
עוצם עיניים זה רק מתאדם
לא רק שאינך ישן אתה מדמדם
ורק לים נשאר להתקדם
נו, אתה הרי מנוי על בני האור
אבל יודעת נפשך
שלא היית כלל מגיע אל האור
כן לא היית מחזיק מעמד באור
ללא/לולא חסות החשכה
ללא חסות החשכה...
שכן שסתום אחד שלך החל דולף
קצת טיח הטפטוף הזה קולף
זה מסקרן זרקור אשר צולף
ישר אל תחתיתך עת הוא חולף
דרך כל ההסוואות שאתה שולף
הנה ימים באים אתה כבר בְּדל
עוד מציצה או שתיים ותחדל
אז מה אתה רואה מהמגדל
שער שכבשת מנבדל
מה רצית להיות כשתגדל
כן, אתה הרי אוהב להיות באור
אבל יודעת נפשך
שלפעמים זה לא כל־כך נעים באור
שמתחשק לך לברוח מהאור
אל תוך תוכי חסות החשכה
אל תוך חסות החשכה...
ואם גם הציבור נותר נבער
מרוב פרטים וניסוחים וכל השאר
אתה יודע בביתך המפואר
מכל חייך מה באמת נשאר
וגם על איזה אש אתה תבער
(אתה נשאר בחוף עד השקיעה)
(זה מרכך לך את התקיעה)
(גלולה גדולה של אור שמרגיעה)
(רוח אדמומית בהגיעה)
(כמו מתביישת מהנגיעה)
(לא מוכרחים לחזור על השגיאה)
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
תודה, המערכת תבדוק את הקליפ ותוסיף אותו למאגר
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים
ולאקו"ם
|
|
|
![]() |
|
|
| |
|
|
דווח על טעות
שולח תגובה
Facebook
